- פעילות 1: קהילה והשתייכות (דיון)
- פעילות 2: אחריות עבור מי? (מדיה)
- פעילות 3: יהודים וכדור-בסיס (מדיה)
- פעילות 4: עדיפויות צדקה ונתינה גלובלית (מדיה)
- פעילות 5: השירים שאנו שרים, הרב קוק (דיון/טקסט)
קהילה והשתייכות
להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 1
מטרה
סוגיות של האוניברסאלי מול הפרטיקולרי יכולות להיבחן בצורה יעילה על ידי כך שנבקש מהתלמידים לחשוב על החוויות שלהם בהשתייכות לקבוצות וקהילות שונות. בקטע זה, נדון בדרכים השונות בהן התלמידים מרגישים מחוברים לקבוצות מסוימות יותר מאשר לאחרות, עם הזדמנות עבורם להעלות נושאים מנקודת המבט שלהם.
חומרים
דפי טיוטה לקבוצות הקטנות
עטים
דפי נייר גדולים לתלייה על הקיר / לוח מחיק
חזור לראש הדף
זמן הפעילות
20-30 דקות
הנחיות לפעילות
- דונו עם הקבוצה בשאלות: מהי קהילה? מהו ההבדל בין קבוצה, קהל וקהילה? האם קירבה פיזית היא חלק נדרש עבור קהילה?
- בקבוצות קטנות, בקשו מהמשתתפים לחשוב על הקהילות בהן הם חברים. בקשו מהם למצוא לפחות 5 סוגים שונים של קהילות.
- בזמן שהמשתתפים עדיין בקבוצות קטנות, עצרו את החלק הראשון של המשימה שלהם ושאלו אותם את השאלות הבאות, בהפרש של כדקה בין שאלה לשאלה: האם הם רשמו ברשימת הקהילות "בני אדם", "זכרים", "נקבות", "בני נוער", "צעירים", או "תלמידים"? האם פריטים אלה צריכים להופיע ברשימה? מדוע או מדוע לא? מה לגבי קבוצות צ'אט, קבוצות וירטואליות וכו'- האם אלה יכולים להיחשב קהילות? אם כן, מתי? תחת אילו נסיבות?
- בקשו מכל קבוצה לכתוב הגדרה למהי קהילה עבורם, הגדרה שתכלול את כל הקהילות שרשמו ברשימה.
- בקבוצה הגדולה, צרו רשימה מכל הקהילות שלהם והשוו את ההגדרות שלהם. ההצעה היא לעשות הפרדה בין קהילות "בעלות משמעות" לקהילות "חסרות משמעות", כלומר הקהילות שחשובות עבור כל אחד ואלו שיש להן פחות חשיבות. אלו כנראה יהיו שונות עבור כל משתתף. עבור אנשים שונים, קהילות שונות עשויות להיות בעלות יותר או פחות משמעות. למשל, הקהילה של "בני אדם" עשויה להיות לא חשובה עבור אנשים רבים התופסים אותה כגדולה מדי בכדי להזדהות איתה, אך היא עשויה להיות משמעותית עבור הומניסט המחויב אידיאולוגית. חלוקה לקהילות לפי מגדר עשויות להיות משמעותיות לחלק מהאנשים (כמו למשל פמיניסטיות מחויבות אידיאולוגית) וחסרות משמעות עבור אחרים. הבליטו את ההבדלים.
- העלו את השאלות הבאות:
איזה תפקיד או איזו מטרה צריכה הקהילה לשרת עבור הפרט, בכדי להיחשב למשמעותית או חשובה?
מה לגבי הקהילה היהודית (או היהודים)? האם היא מופיעה ברשימה שלהם? מדוע או מדוע - אם המילה "יהודי" מופיע ברשימה, שאלו אותם האם הם רואים את עצמם חלק מקהילה יהודית מסוימת או מהקהילה היהודית. עבור מי מהם זוהי קהילה משמעותית? עבור מי היא אינה? מדוע?
- מה, אם בכלל, הם מפיקים מהקהילה היהודית? מה, אם בכלל, קשה עבורם מלהיות חלק מקהילה זו? מה הם צריכים להפיק מהקהילה כדי שזו תהיה קטגוריה משמעותית של קהילה עבורם, באופן אישי?
אחריות עבור מי?
לפני שמתחילים
עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו אחת תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?
מטרה
- לשקול מהן האחריויות המיוחדות שיש ליהודים כלפי יהודים אחרים.
- לשקול את המתח בין האחריות שלנו כלפי יהודים אחרים והתשוקה האוניברסאלית שלנו לעזור לכלל האנשים.
זמן הפעילות
45 דקות עד שעה
חומרים
- סרטון, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט
- רשימה של הצהרות ערכים עבור משחק הברומטר
- טקסט מפעולה צודקת
הנחיות לפעילות
- בקשו מהמשתתפים להגיב לסט הבא של שאלות סובבות-ערכים דרך משחק ה"ברומטר". קצה אחד של החדר מייצג את התשובה "כן" והקצה השני מייצג את התשובה "לא", וכל מקום בין שתי נקודות הקיצון האלה מייצג עמדה כלשהי באמצע. כאשר אתם מקריאים כל הצהרה, בקשו מהמשתתפים לעמוד במקום כלשהו לאורך הברומטר (המקום בחדר שמשקף את העמדה שלהם בעד או נגד ההצהרה שהוקראה). ברגע שהם ענו על שאלה אחת, בקשו ממספר אנשים לחלוק בזריזות מדוע הם בחרו לעמוד היכן שבחרו על מנת לקבל מושג לגבי הדעות השונות בחדר (המשחק הזה עובד היטב אם יש לכם מספר הצהרות "חימום" כגון "אני אוהב גלידת שוקולד" או "יום העצמאות הוא החג הישראלי האהוב עלי" או "להשתזף זה לא כיף").
- אני אוהב את המשפחה שלי יותר מאשר אנשים אחרים.
- אני אעזור לכל מי שיבקש ממני עזרה.
- אני אוהב לארח אנשים בביתי.
- אם יהודי צריך מקום ללכת אליו לחג או לארוחת שבת, אני רוצה שיבואו לביתי.
- אני נהנה לארח רק אנשים שהם חברים שלי.
- אני חש אחריות לכל האנשים.
- אני חש אחריות מיוחדת ליהודים אפילו אם אני לא מכיר אותם.
- סכמו את המשחק בכך שתבקשו מהמשתתפים לחלוק במה הם הבחינו, ואם התגובות שלהם להצהרה כלשהי הפתיעה אותם.
- צפו מהסרט הישראלי עטור הפרסים אושפיזין (2004)
בין 30:42-36:50
- ערכו דיון סביב שאלות של אחריות כלפי יהודים אחרים דרך הטקסט שהופק על ידי הילל ופנים.
במהלך הדיון, בקשו במיוחד מהמשתתפים לחשוב על השאלות – מי אנו מגדירים כאחינו, ומהי בשבילנו המשמעות של היותנו אחראים עליהם? - סכמו את הפעילות ובקשו מהמשתתפים לשתף שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.
הערה למנחים
האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?
יהודים וכדור בסיס
לפני שמתחילים
עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו אחת תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?
מטרה
- ללמוד על סנדי קופקס והחלטתו לתעדף את הזהות היהודית שלו על פני זהותו המקצועית, בה הוא שחקן כדור-בסיס מפורסם.
- ליצור מודעות לאופן בו ההחלטות שלנו משקפות את סדר העדיפויות שלנו ואת הערכים שלנו.
זמן הפעילות
30 דקות
חומרים
סרטון וידאו, חיבור לאינטרנט ואמצעי הקרנה
הנחיות לפעילות
- בקשו מהמשתתפים לחשוב על מצב בו הם היו צריכים להחליט בין שני היבטים של הזהות שלהם משום שהם התנגשו. דוגמאות כוללות התנגשות בין להיות בן/בת להורים מחד וסטודנט מאידך, או התנגשות בין להיות איש-מקצוע ולהיות הורה, או משהו דומה. איך המשתתפים פתרו את ההתנגשות? בקשו מהם לבטא את הערך שההחלטה שלהם ביטאה (לדוגמה: ההחלטה ללכת לאיחוד משפחתי במקום למשחק העונה משקף את תעדוף המשפחה על פני הקבוצה הם אוהדים).
- הציגו ואז צפו בקטע מהסרט "יהודים וכדור-בסיס: סיפור אהבה אמריקאי" על החלטתו של סנדי קופקס לשמור את קדושת יום כיפור במקום להגיש באליפות העולם ב1965. ההחלטה האישית שלו לכבד את המסורת על פני התקדמות מקצועית הפכה אותו בסופו של דבר לגיבור יהודי.
- דונו בקטע עם המשתתפים שלכם. תחמו את השיחה במתח בין הערך היהודי של שמירת המסורת, ובין הערך האוניברסלי של מחויבות לאחריות מקצועית. בפרט:
- מה היה הערך היהודי המסוים שהוא תעדף (שימו לב לכך שהוא לא היה יהודי אורתודוקסי).
- הביאו את הסטטיסטיקה הבאה מהמחקר של PEW על יהדות אמריקה, בה מדובר על הירידה בחשיבות של יום כיפור בקרב יהודי אמריקה. מהן הסיבות האחרות שאדם עשוי לוותר על "ללכת לעבודה" ביום כיפור, ביחוד אם אתה לא רואה את עצמך כשומר את החג באופן דתי?
יום כיפור הוא חג חשוב הנחגג מדי שנה על ידי יהודים, ובאופן מסורתי צמים במהלכו. כמחצית מיהודי ארצות הברית אומרים שביום כיפור 2012 הם צמו כל (40%) או חלק (13%) מהיום. בדומה להשתתפות בסדר פסח, כמות היהודים שמדווחים על צום ביום כיפור הולכת ויורדת בשנים האחרונות. בסקר של NJPS 2000-2001, שישה מתוך עשרה יהודים אמרו שהם צמו כל או חלק מיום כיפור בשנה הקודמת.
מתוך הדוח של מכון מחקר PEW ב2013, פורטרט של יהודים אמריקאים פרק 5, "אמונות דתיות ומנהגים".
- האם היה זמן שבו הייתם צריכים להחליט בין ערכים יהודים מחד ובין ערכים אוניברסאליים מאידך? איך עשיתם את ההחלטה?
הערה למנחים
האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?
עדיפויות צדקה ונתינה גלובלית
לפני שמתחילים
עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו אחת תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?
מטרה
- לשקול את האופן שבו הדאגות האוניברסאליות (לעזור לעולם) והפרטיקולריות (לעזור לעם היהודי) שלנו באות לידי ביטוי כשאנחנו נותנים צדקה.
- לבדוק איך לפרק את הדיכוטומיה בין "אוניברסאליזם" ו"פרטיקולריזם" כשאנחנו חושבים על נתינה למטרות גלובליות דרך ארגונים יהודיים.
זמן הפעילות
45 דקות – שעה
חומרים
- סרטון וידאו, חיבור לאינטרנט ואמצעי הקרנה
- עטים/עפרונות ונייר
הנחיות לפעילות
- בקשו מהמשתתפים לכתוב על הפעם האחרונה שהם נתנו צדקה ולמי. מה הניע אותם לתת ואיך הנתינה שלהם שיקפה את הערכים שלהם? בקשו מהם לחלוק את התגובות שלהם.
- תחמו את השיחה לגבי נתינת צדקה ומשאבים מוגבלים עם הציטוטים האלה משני אקטיביסטים יהודים מובילים:
זה קל לאהוב את כולם; זה יותר קשה לאהוב מישהו מסוים. הדרך לבחון את האופן בו אדם אוהב את כל האנשים היא האופן בו האדם אוהב את עמו.
רבי אבי וייס, מצוטט במאמר הזה
אנחנו רוצים שאנשים יחשבו על נתינה גלובלית. כלומר ללכת מעבר למעגלים המיידים והברורים מאליהם, בהם אנו דואגים לעצמו, למשפחותינו, לסביבה הגיאוגרפית הקרובה והקהילות מבוססות האמונה שלנו, לאנשים שקשה לראות, אלה שמנקודת המבט שלנו היום הם "אחרים" או "זרים". כשאנחנו מחזקים את שריר הנתינה הגלובלי שלנו, אנחנו פועלים למזער את המרחק בין אנשים שבמבט ראשון רחוקים מאתנו 10,000 מייל, אבל הם נוצרו בצלם אלוהים בדיוק באותה מידה.
רות מסינגר, הרצאת וידאו במהלך שבוע הנדיבות של מכון מוסר
- שאלות לדיון:
- איך המסר של רות מסינגר ורבי אבי וייס משלימים זה את זה? איזה מתח יש ביניהם?
- מהן ההשלכות של שתי הגישות השונות האלו כשמדובר בנתינת צדקה?
- איך ניתן לאזן בין שתי העמדות האלו כשאתם חושבים על נתינת הצדקה הפרטית שלכם?
- כעת – זה הזמן לעבוד בקבוצה. הסבירו שהיה משבר לאחרונה במקום כלשהו בעולם ושאתם מתבקשים לתת צדקה מיד (אפשר להוסיף עוד "בשר" לאתגר הזה בכך שתספקו פרטים בסיסיים על אסונות טבע כמו רעידת האדמה בנפאל, או האיטי, או הצונאמי בדרום מזרח אסיה). נותנים לקבוצה שלכם 10,000$, אותם צריך לחלק על מנת להקל על הסבל של התושבים. עליכם להחליט 1/ כמה כסף עליכם להעביר לאוכלוסייה הכללית וכמה כסף להעביר לקהילה היהודית באזור. 2/ דרך איזה סוג של ארגון עליכם לתעל את הכסף שלכם – ארגון בינלאומי שעוזר לכלל האוכלוסייה, סוכנות יהודית שעוזרת לכלל האוכלוסייה, או סוכנות יהודית שעוזרת בעיקר לאוכלוסייה היהודית.מידע שחשוב לזכור כולל:
- רבים מהאנשים שהושפעו מהאסון באזור אינם יהודים, אבל יש אחוז קטן של יהודים שסובל גם הוא.
- ארגוני עזרה בינלאומיים רבים (כמו הצלב האדום, ארגון CARE) עובדים באזור ועוזרים לאוכלוסייה הכללית.
- ארגונים יהודיים אחרים נמצאים לעזור לאוכלוסייה הכללית גם הם, כמו למשל התכנות לפיתוח בינלאומי של הJDC והשירות האמריקאי-יהודי העולמי.
- יש מספר ארגונים יהודיים ששולחים כסף ישירות לקורבנות היהודיים של אסון הטבע.
- עודדו את המשתתפים לנהל דיון רציני סביב השאלות למי לעזור קודם ולאיזה ארגון להעביר כסף. נסו להגיע להסכמה בנוגע ל"תכנית" שתעזור לפתור את המשבר.
- על מנת לסכם, שקלו להקרין את הסרטון הבא, תיאור הומוריסטי ורציני של העבודה ש AJWS עושים על מנת לקדם את כבוד האדם ולהקל על עוני של אנשים ברחבי העולם.
הערה למנחים
האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?
השירים שאנו שרים, הרב קוק
לפני שמתחילים
עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו אחת תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?
מטרה
- לחקור את הרעיונות של סוגים שונים של שייכות וחיבור דרך טקסט ליבה על ידי הרב קוק ולשקול את ההבדלים בין שייכות שמאפשרת את הפרטיקולרי ושייכות ששואפת לאוניברסלי.
- לחשוף את הלומדים לפיסה של מחשבה יהודית שבאה מאחד מהוגי הדעות היהודים החשובים ביותר של המאה העשרים.
זמן הפעילות
30-40 דקות
חומרים
הטקסט של שיר מרובע מאת הרב קוק
הנחיות לפעילות
- קבעו את הטון והתחילו את הפעילות בשירת ניגון (מלודיה ללא מילים). ניתן למצוא דוגמאות רבות לבחור מהן ביוטיוב (פשוט חפשו "ניגון") או למדו שיר שאתם מכירים (השיר לא חייב להיות יהודי). כדאי שהשיר יהיה כזה שקל לזכור, שחוזר על עצמו וטוב ליצירת טון ומרחב מהורהרים בקבוצה. שירו את הניגון מספר פעמים עד שכל הקבוצה שרה.
- הציגו את הנושא לדיון. הקבוצה תלמד על רעיונות של שייכות. הטקסט הוא מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון של פלשתינה של תקופת המנדט. הציגו ולמדו את הטקסט בזוגות.
- קראו את הטקסט בעיון עם התלמידים שלכם. תנו עותקים של הטקסט ובקשו מהסטודנטים לקרוא אותו בזוגות, לאט. עודדו אותם לקרוא אותו בקול, ולשאול אחד את השני שאלות בעודם מקשיבים.
- התמקדו בנסיון להבין מה קורה. תנו לסטודנטים חתיכת נייר, מחולקת לארבעה רבעים. על כל רבע כתבו את הכותרת של כל אחד מארבעת ה"שירים" שהרב קוק מתאר:
- שיר העצמי
- שיר העם
- שיר האנושות
- שיר העולם
בזמן שהסטודנטים קוראים את הטקסט, בקשו מהם לרשום הערות לגבי המאפיינים של כל שיר. ממה הוא בנוי? מהם המאפיינים שלו? מי שר אותו?
ודאו שכולם מבינים מה הרב קוק אומר לפני שאתם ממשיכים לחלק הבא של הדיון.
כשיש לכם הבנה בסיסית לגבי הרמות השונות של שיר, שאלו את הסטודנטים שלכם את השאלות הבאות:
- מה אתם חושבים שהרב קוק התכוון ב"שיר"? מה זה אומר לשיר שיר כל חייכם?
- איך כל זמר או שיר תורם לעולם?
- בקשו מהתלמידים שלכם לחשוב על איזה שיר הם שרים הכי הרבה בחייהם? איזה שיר מרגיש הכי נוח עבורם? האם הם שרים יותר משיר אחד בכל זמן נתון? איך אחרים יודעים איזה שיר/ים הם שרים?
- מה אתם חושבים על הסדר של השירים שהרב קוק מציג? אתם חושבים שהוא מציג כיוון טבעי שמתחיל עם הפרטיקולרי ומתרחב לאוניברסלי? האם זה אפשרי להתחיל עם השירים האוניברסליים?
- איך אתם חושבים שההרמוניה של השיר השלם תישמע? האם הרמוניה כזו אפשרית בעולמנו?
- עבור רעיונות נוספים לפרשנות והבנת הטקסט הזה, ראו את הפעילות מבוססות האומנות הזו שמשתמשת בטקסט.
- סיימו עם הניגון שוב. הפעם המשתתפים אמורים להפנים חלק מהרעיונות לגבי ה"שירים" שלהם והניגון אמור להיות יותר משמעותי ועוצמתי עבור כל הקבוצה.
הערה למנחים
האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?