I am text block. Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Ut elit tellus, luctus nec ullamcorper mattis, pulvinar dapibus leo.

בית 103 – סרטו של אוהד דומב

תקציר

אוגוסט 2005. משפחת טל גרה בגוש קטיף, גוש ההתיישבות היהודי בעזה, מזה 19 שנה. כעת ממשלתו של אריאל שרון מיישמת את תכנית ההתנקות, בה האוכלוסייה היהודית מפונה. הסרט עוקב אחרי משפחת טל בימיה האחרונים בנווה דקלים ומראה את הכאב של קהילה ומשפחה שמתפרקת, פשוטו כמשמעו. כל אחד מבני המשפחה נאבק עם הבחירות שעוד נותרו להם, בזמן שהם שוקלים למי שמורה הנאמנות שלהם בעודם מנסים להתמודד עם המציאות של עזיבת ביתם.

בהקשר של הסכסוך הבלתי-פתור והמתמשך שישראל ממשיכה לעסוק בו בעזה, ובעקבות האירועים של מבצע חומת מגן בקיץ 2014., הסרט הזה מחזיר אותנו למציאות של 2005, בה החברה הישראלית התמודדה עם הטראומה הקולקטיבית של פינוי של אלפי ישראלים כתוצאה ממדיניות הממשלה לצאת מעזה באופן חד צדדי. הסרט מעלה מספר נושאים מרכזיים. בחרו אחד מהנושאים המפורטים מטה להתמקד בהם.

אורך הסרט 30 דקות.

חזור לראש הדף

מצאו וצפו בסרט

ניתן להוריד ולצפות בסרט מאתר האינטרנט של בית הספר לקולנוע מעלה. לחצו כאן או חפשו “בית 103” בקטלוג הסרטים. יש לשלם סכום קטן על מנת לצפות בסרט.

חזור לראש הדף

שאלות

צפו בסרט (30 דקות) והתחילו עם השאלות הבאות:

  1. מהן הדילמות או הסכסוכים העיקריים בסרט?
  2. האם אתם מתחברים לחלק מהדילמות/קונפליקטים האלה?
  3. מי מהדמויות מעניינת אתכם במיוחד או שיש לכם תחושת אמפתיה כלפיה? מי הוא/הם הגיבור/ים?

לאחר מכן עברו לדיון שמרוכז באחד מנושאי הליבה:

נושאי ליבה

צרכים אישיים אל מול צרכים קהילתיים – אחריות לקהילה

בית 103 מראה לנו מה קורה כשיש מתח בין צרכי היחיד מחד גיסא ודרישות הקהילה מאידך גיסא. בעת ובעונה אחת, על אף שהייתה התנגדות חזקה ורווחת להתנתקות, רוב הישראלים תמכו בממשל והאמינו שלטובת הקולקטיב, היה צורך לקחת צעדים קשים שעבור משפחות כמו משפחת טל, דרשו הקרבה אישית עצומה. בכל קולקטיב, ישנם זמנים בהם היחידים נדרשים להקריב את צרכיהם עבור טובת הכלל וזה עלול לכלול כאב עצום. בנוסף, כפי שניתן לראות באופן חד בסרט, הצבא הישראלי שיחק תפקיד מפתח כמבצע מדיניות הממשלה. מערכת היחסים של בני משפחת טל עם הצבא מורכבת ונוגעת ללב. אפשר גם לראות את האופן בו חיילים ושוטרים, איש איש לגופו, לוקחים עליהם את סמלי המדינה בכך שהם עוטים את מדיהם, ובכך מייצגים את הקולקטיב ללא קשר לדעותיהם האישיות.

  • תארו חלק מהסצנות בסרט בהן ניתן לראות את המתח בין הצרכים האישיים והקולקטיביים.
  • איך אתם מרגישים כשאתם רואים את המתח הזה? מה הייתם עושים אחרת, לו אתם הייתם האחראים?
  • אי פעם הייתם במצב בו עליכם להקריב את הצרכים הפרטיים שלכם לטובת כלל הקולקטיב? איך הרגשתם ומה עשיתם?
  • מה הייתם רוצים לומר למשפחת טל ולשאר האנשים בסרט?

חזור לראש הדף

מקורות כוח בזמנים קשים

עבור משפחת טל, והחברה הישראלית בכללותה, ההתנתקות מעזה יצרה מצב כאוב מאוד. משפחות נעקרו מבתיהן, קהילות נשברו לחתיכות, המדינה בכללותה מפולגת לגבי הנושא, והיה פחד מאי-ציות אזרחי ומתוצאותיו. הסרט מספר את הסיפור האינטימי של כאבה של משפחה אחת ומראה את האופן בו כל אחד מבני המשפחה נאבק להתמודד עם המתח, הכעס, האכזבה והפחד מהעתיד. באותו זמן הסרט גם מראה לנו חלק מהדרכים הרבות בהן אנשים מוצאים כוח להמשיך והאופן בו קהילות בכללותן מתגברות על קושי. העם היהודי עבר הרבה מצבים כאובים, והתגבר על מצוקות קשות. הציון השנתי של תשעה באב, במהלכו אנו זוכרים את הרס בית המקדש הראשון והשני, מציע לנו מודל נוסף של טרגדיה קולקטיבית ודרכים בהן להתמודד אתה.

  • בסרט, אילו משאבים יש למשפחת טל על מנת להתמודד עם הכאב והטראומה?
  • אילו מקורות כוח יש ליחידים ולמשפחות?
  • מה עזר לעם היהודי להתגבר על קושי בהצלחה בעבר?
  • איך אנו מתמודדים עם ומכבדים כאב ברמה קולקטיבית?
  • מה אנו יכולים ללמוד עבור עצמנו והקהילות שלנו בעתיד?

חזור לראש הדף

מקורות נוספים

  • למידע על ההתנתקות מעזה ב-2005, ניתן לפנות למבצעים התנתקות של מקום בסוכנות היהודית לישראל.
  • פעילות המשתמשת במוזיקה מודרנית, קשורה להתנתקות ולמושג הבית.

חזור לראש הדף

ההמנון הלאומי של ישראל – התקווה

תקציר

אחד מהסמלים המוכרים ביותר של מדינה הוא ההמנון שלה. מטרתו היא לאחד אומה ולהציג את “פניה” הסמליים לעולם החיצון. בשונה מהמנונים לאומיים אחרים, הגבולות של המונח “לאום” נראים רחבים למדי במקרה של ההמנון הישראלי. עם שורות כמו “כל עוד בלבב פנימה/נפש יהודי הומיה” ו”ולפאתי מזרח קדימה/עין לציון צופיה”, האם מטרת “התקווה” לאחד את כל העם היהודי ולא רק את האזרחים החיים בתוך גבולות ישראל?

מובאים שלושה קטעים, המייצגים עדשות שונות להבנת ההמנון. איזו תחושה מעלה כל גרסה? במי היא נועדה לעורר השראה?

חזור לראש הדף

צפו בקטעים

  1. “התקווה” (הסרטון המוטמע לעיל)
  2. “התקווה” עם ברברה סטרייסנד ב”כוכבים מצדיעים לישראל” מ1978 (מ2:45 עד הסוף)
  3. התקווה עם קבוצת השירה KOLture Shock
    הקבוצה ביצעה את הגרסה הזו של “התקווה” כחלק מפלאש מוב ברכבת הקלה בירושלים לפני הבחירות של 2015.

חזור לראש הדף

שאלות

  • מה מעורר בכם השראה ב”התקווה”?
  • לאילו תמונות שמתם לב בכל אחת משלושת הגרסאות של “התקווה” (בזו של ברברה סטרייסנד, שימו לב שהשידור הוקרן בישראל ובארצות הברית). עם אילו תמונות התחברתם?
  • דרך הייצוג הוויזואלי שלהן, מה כל גרסה של “התקווה” מספרת?
  • אם “התקווה” היא ההמנון של העם היהודי, אילו תמונות אמורות להיות מוצגות? מי יוזמן לשיר אותו?

עבור פעילות מורחבת על הנושא ניתן לגשת ל”התקווה.
חזור לראש הדף

מקורות נוספים

עבור פעילות נוספת הנוגעת ל”התקווה” ראו מקום ישראל

עבור רקע היסטורי על “התקווה” ראו iCenter וגם jweekly

חזור לראש הדף

סיפורן של שתי ציון

תקציר

בהרצאתו מ2014 בא.ל.י., רבי מישאל ציון שוקל את שתי ציון, או שתי הארצות המובטחות – אמריקה וישראל. הוא טוען שהחוויה היהודית גם בארצות הברית וגם בישראל היא עמוקה ומכילה בתוכה היבטים שיכולים לנסוך השראה ולהעשיר דילמות שיהודים במקום האחר חשים. כשלוקחים אותן ביחד, הן יכולות להיות היין והיאנג של החיים היהודיים. הוא מאפיין את החוויה האמריקאית כנוטה יותר לאוניברסאלי ואת החוויה הישראלית כנוטה יותר לפרטיקולרי. במקום לראות את שני הרעיונות האלה כמתנגשים, הוא מציג אותם כשני חצאים של אותו שלם.

חזור לראש הדף

צפו בסרט

מ9:22 ועד הסוף.

חזור לראש הדף

שאלות

  1. מהם הערכים שאנו יכולים לכבד לגבי החוויה היהודית האמריקאית והחוויה היהודית הישראלית?
  2. כיהודים שחיים בישראל, איך החוויה של יהודי שחי בגולה יכולה לעזור לכם לענות על השאלות שלכם סביב “למה להיות יהודים”?
  3. חשבו על יהודי ישראלי שאתם מכירים – איך החיים שלו או שלה או הזהות של אותו אדם שמדבר עברית ושחי את לוח השנה היהודי מעוררים בכם השראה? כעת חשבו על יהודי אמריקאי שאתם מכירים. איך המחויבות שלו או שלה לבחירה אישית והגינות פרטית מעוררת בכם השראה? מהו צעד קונקרטי אחד שאתם יכולים לקחת במהלך חייכם על מנת ליישם את ההשראה הזאת בפעולה?

עבור פעילות מורחבת על הנושא ניתן לגשת ל”סיפורן של שתי ציון

חזור לראש הדף

מקורות נוספים

עבור פעילות נוספת הנוגעת ל”התקווה” ראו מקום ישראל

עבור רקע היסטורי על “התקווה” ראו iCenter וגם jweekly

חזור לראש הדף