You are here:

אסטרטגיות ללימוד ישראל כחזון והמיזם של העם היהודי

 

ישנן דרכים רבות ללמד על ישראל, וכל מוסד ומחנך, באופן עקיף או ישיר, בוחר את הדרך בה הוא מייצג את הנרטיבים השונים המיוחסים לישראל, ההיסטוריה שלה, והמציאות הנוכחית בה.

לעיתים מלמדים על ישראל כנושא שעומד לבדו, נפרד מההיסטוריה והתרבות הרחבים יותר, או כסיפור ציוני לחלוטין שנתפס כבלתי-קשור לסיפור הרחב יותר של העם היהודי. לעיתים קרובות, ישראל ממוסגרת כחלק מהזהות של היחיד היהודי אך לא כחלק משמעותי מהפרספקטיבה הקולקטיבית.

המטרה החינוכית של הגישה שאנו מציעים היא לעגן מחדש את ישראל בפרדיגמת העמיוּת, המבוססת על ההנחה שמדינת ישראל היא מקום לידתו של העם היהודי, והפרויקט המרכזי של העם היהודי בזמנים המודרניים.

מעורבות ותחושת שייכות לעם היהודי דורשת מעורבות עם ארץ ישראל ומדינת ישראל. בהקשר הזה, ישראל היא כוח מאחד ולא מפלג; ישראל היא נושא רחב שמברך על מגוון (של אנשים, נרטיבים, תרבויות), והיא חלק מהסיפור הרחב יותר של העם היהודי, במקום להיות נושא שעומד בנפרד.

על מנת ללמד את ישראל מנקודת מבט של עמיוּת יהודית, אנו מציעים להתחיל את המסע החינוכי בהבלטת התפקיד שהעם היהודי שיחק בחזון ובניית המדינה. הצגת האתגרים, הקשיים, השאיפות והמטרות של אנשי החזון של המדינה מספקת הקשר קריטי עבור השיחה הזו.

כך גם הסיפור של החלוצים כיהודים שעזבו את ארצותיהם הישנות במרדף אחרי עתיד יהודי חדש. בנוסף, יש לספר את הסיפור של מליוני היהודים ברחבי העולם שממקדים (ומיקדו) את חייהם ותשוקותיהם במדינה הצעירה. זהו סיפורה של ישראל כמיזם של הקולקטיב היהודי.

לאחר שביססנו את ההקשר הזה, יש מקום לדיון – דרך למידת טקסט ומפגשים – לגבי הסטטוס של מערכת היחסים עם ישראל של ימינו ולתוך העתיד. יש לדון בסוגיות יסוד, כגון החזון של ישראל כמדינת העם היהודי וטבעה של השותפות בין יהדות העולם וישראל.

 

הנושא הקריטי הוא להבטיח שישנה הדדיות ושותפות בין יהודים ישראלים ולא-ישראלים, משום שכולנו חברים בעלי ערך שווה בעם היהודי.

ברגע שיש דיאלוג, יש מקום לדון במחויבות. כאן שוב יש טווח רחב של אפשרויות מאקטיביזם מקומי, לייצוג של ישראל בעולם הרחב.

הנקודה החשובה היא התחושה הגלובלית של בעלות על המפעל היהודי החשוב הזה. מרגע שהתחושה הזו מתבססת, אי אפשר להישאר אדישים ולהפנות גב לישראל. להיפך: חלה על כל חבר פעיל בעם היהודי החובה לעבוד ולשפר את המציאויות שאינן רצויות.

חזור לראש הדף

 

חינוך לשייכות קולקטיבית

 

ההקדמה הפדגוגית מספקת סקירה של עקרונות פדגוגיה לחשיפת תלמידים, בכל הגילאים והמסגרות, לעמיוּת יהודית. כפי שתואר ביתר פירוט בהקדמה, הפדגוגיה מורכבת משלושה מרכיבים:

 

  1. תחושת מעורבות בעם היהודי – חיבור עם הלב
  2. פיתוח מחוייבות  לעמיוּת דרך ידע – חיבור עם השכל
  3. הנעת ביטויים מוכווני-פעולה של השתייכות לעשייה היהודית הקולקטיבית – חיבור עם הידיים

 

ארגז הכלים הוא כלי עבור הקהילה העולמית של מחנכים יהודיים.

אנחנו מחויבים לחלוק את המשאבים שלנו בכל התחום, ומעודדים מחנכים לחלוק את המקורות ומערכי השיעור שלהם. כך נוכל ליצור מאגר תכניות המונע ומופעל על ידי המשתמשים.

לחצו כאן בכדי לשלוח מערך שיעור משלכם.

 

חזור לראש הדף

 

רעיונות להצתת מעורבות

 

נועד להתרכז במעורבות רגשית, מוטיבציה ללמידה נוספת, גאווה, סולדריות וחיבור.

  • סקרו תרבות ואומנות ישראלית בת זמננו, ביחוד מוסיקה וסרטים. אומנות ותרבות מספקים דרך נגישה וקלה ליצור מעורבות עם ישראל, ביחוד באופן רגשי. כמו כן, ביטויים תרבותיים אחרים כגון אוכל ומנהגים אתניים מהווים דרכים טובות להציג לתלמידים את המגוון והחיוּת של החברה הישראלית.
  • חגגו חגים ישראליים.
  • ארגנו מפגש עם ישראלים, בקהילה המקומית שלכם או בישראל. חפשו אמונות, ערכים ומנהגים דומים, וגם את אלו השונים.

חזור לראש הדף

רעיונות לחיזוק מחוייבות

 

נועדו לספק לתלמידים עוד ידע שיעזור להם להבין מהי עמיוּת יהודית ומדוע היא חשובה.

אזורי תוכן שמתייחסים לישראל מפרספקטיבה של עמיוּת הם:

  • טקסטים יהודיים שעוסקים בארץ ישראל ובחיבור היהודי לארץ. אלה יכולים לכלול תפילות, חוקים מן המקורות שעוסקים בארץ וכו’
  • ההיסטוריה של הציונות, וביחוד: אידיאולוגיות ציוניות; הוגים ציוניים; סיפורי עליה וקהילות מהגרים; מערכת היחסים בין מנהיגים ציוניים וקהילות יהודיות ברחבי העולם.

 

  • השפה העברית ככוח מאחד בין קהילות יהודיות.
  • ביטויים מגוונים של תרבות ישראלית בת זמננו, עם דגש על קבוצות הגירה ואתניות שונות, והאוכל, מוסיקה, תרבות ומנהגים התרבותיים שלהן.

חזור לראש הדף

רעיונות להנעה לפעולה

 

נועדו לתת לסטודנטים יישומים קונקרטיים לתחושת המוטיבציה והחיבור שלהם, ולחזק את המודעות שלהם לעמיוּת דרך פעילות.

  • צרו מפגש עם יהודים בני אותו גיל בארץ או עיר אחרת. פתחו פעילות משותפת או פרויקט למידה עבור הישראלים והלא-ישראלים יחד. לדוגמה, תלמידים (בשתי הקבוצות) יכולים לראיין את בני משפחותיהם ולחלוק סיפורים על הגירה; תלמידים (בשתי הקבוצות) יכולים לעשות סרט על העיר שלהם או הקהילה המקומית שלהם, וללמד אחד את השני על המקום בו הם חיים; תלמידים (בשתי הקבוצות) יכולים לעבוד ביחד על פרוייקט פילנתרופי בו כל קבוצה מגייסת תרומות עבור הקבוצה השניה, ושתי הקבוצות מחליטות ביחד איך להוציא את הכספים שגויסו.

 

  • פתחו פרויקט כיתתי (של כל הכיתה או בקבוצות קטנות) שחוקר נושא מסויים בישראל. למשל, ניתן לחקור נושא חברתי, היסטורי, או מיקום גיאוגרפי (אולי באופן שמתקשר לקהילת ה Partnership2getherשלכם). צרו מיצג שמראה את הממצאים שלכם, או הפיקו וידאו או מצגת עבור המשפחות.
  • כתבו (ומכרו לקהילה שלכם) ספר מתכונים ישראלים שמשקף את מגוון התרבויות והמטבחים שיהודים הביאו לישראל. הציגו את המתכונים בליווי תמונות וסיפורים.
  • תכננו טיול לישראל עבור התלמידים שלכם

חזור לראש הדף