כל ישראל ערבים זה לזה

הצהרה זו נמצאת בשתי מסכות תלמודיות: סנהדרין כ”ז ב’ ושבועות ל”ט ש. עוצמת ההצהרה מקבלת את כוחה מהכוללנות המוחלטת, הפשטות והקונקרטיות שלה. חמש מילים אלו מביעות בשפה נורמטיבית, כלומר בצורה של ציווי מחייב, את ההבנה המתמשכת של עמיות יהודית: אחריות כלפי האחר היהודי.

חשוב לציין כי כדי לחזק את המסר, המילה ‘כל ‘ הוספה למשפט. למרות שהמסר המקורי הנו למעשה בארבע המילים האחרונות, ישראל ערבים זה לזה, המילה ‘כל’ מדגישה את האחריות שיש לכל יהודי ויהודי.

ניסוח זה מרחיב את מנדט הציווי. אנו לא מדברים רק על אחריות הדדית, בה אני עוזר לך בגלל שאני מצפה שביום מן הימים אתה תעזור לי, אלא על אחריות משותפת, בה אני עוזר לך רק בגלל האחריות אותה אני חש כלפיך כחלק מהקולקטיב, ולא עקב ציפייה להדדיות ישירה.

העיקרון מנוסח כך שהוא מחייב כל יהודי בזכות היותו חלק מכלל ישראל – הקולקטיב.

יתרה מכך, הגרסה בעברית מדברת אודות אחריות בהקשר של “ערבים” אחד כלפי השני. בפריזמה היהודית אנו גם ערבים וגם אחראים זה על זה. משמעות זאת מעניקה למושג האחריות רבדים נוספים ועמוקים.

הציווי אינו אומר לנו שצריך לעזור ליהודים יותר מאשר ללא-יהודים. הוא אומר שאנו נושאים בעול האחריות להשפיע על האופן בו יהודים מתנהגים. אין לנו את הזכות לכפות זאת על אנשים שאינם בני עמנו. אבל, יש לנו את החובה לדרוש ולצפות מיהודים בתוקף השתייכותם לעם היהודי.
חזור לראש הדף

רקע היסטורי

הקהילה היהודית, כפי שהיא התפתחה לאורך ההיסטוריה בכל קצוות העולם (הן במזרח והן במערב, לפני מאות שנים רבות) ועד עצם היום הזה, בולטת במרכזיות מוסדות החינוך והחברה הקהילתיים שלה. עקרונות הצדק החברתי והצדקה כמערכת סיוע לחלשים, היו לערכי הליבה עבור הקהילה היהודית.

הקהילה דאגה לחברים הנצרכים והחלשים שבה באמצעות מוסדות קהילתיים ונדיבות אישית הרבה לפני שהמילה פילנתרופיה הפכה לפופולארית. עדיין, תחושת האחריות המוחלטת לא רק תורגמה לתחום של צדק וצדקה. היא כוננה מערכת קהילתית הוליסטית שדאגה לצרכי חבריה היהודים, דרך חינוך, נישואים, סיוע במציאת עבודה ו”פרנסה” ועד לקבורה.

הגישה המקיפה, הנרחבת והייחודית של הקהילה היהודית הייתה הביטוי לציווי של אחריות משותפת ומוחלטת והמחויבות של היהודים אחד כלפי השני.

היהודים גם תרמו תמיד בנדיבות לרווחה ולצרכים של יהודים פרטיים וקהילות יהודיות מעבר לזו שלהם. דוגמאות לפעולות שכאלו כוללות איסוף כספים בכדי לסייע לקהילה בישראל לאורך הדורות, השתתפות בעבר הרחוק בפדיון שבויים,[1] סיוע בתמיכה וקיום של יהדות מזרח אירופה במאה ה- 20, הגיוס להקמת המדינה היהודית, התגייסות למען “הצלת יהדות ברה”מ” [2] והצלת קהילת יהודי אתיופיה[3] . אלה הנן רק כמה דוגמאות מני רבות.

ההתגשמות האינטנסיבית והדרמטית של סולידריות זו היו ביטוי לאחריות היהודית כלפי כל היהודים, בכל מקום, בכל זמן.
חזור לראש הדף

אתגריים עכשוויים

בשיח היהודי העכשווי, רבים מאמינים כי כל ישראל ערבים זה לזה עדיין שומר על המהות של האג’נדה היהודית הקולקטיבית, ויש הטוענים כי אין כלל צורך באימוץ טרמינולוגיה חדשה של “עמיות”. אנו מאמינים כי המתח בין הגישות אינו משקף בהכרח אידיאולוגיה אלטרנטיבית.

בירור שאלות האחריות בהקשר של הדיון הכללי בעמיות עונה בצורה אפקטיבית יותר על האתגר לפרדיגמה היהודית העכשווית. בעבר, כשהייתה הסכמה אינהרנטית אודות המהות והערכים של הקולקטיב היהודי, היה די בניסוח נורמטיבי של רוח ההסכם. כיום, כשהמשמעות של הקולקטיב היהודי, תפקידו ומטרתו אינם ברורים מאליהם, ההנחה כי היהודים צריכים לקחת אחריות על כל היהודים בעולם מאותגרת ואינה מובנת מאליה.

לדוגמה, דורות צעירים יותר של יהודים אמריקאים חונכו במערכת חינוך המדגישה את חשיבותה של תרבות הפלורליזם. הרעיון של כלל ישראל נראה מנוגד לרעיון השוויון בין כלל בני האדם. הציווי אינו זורם באופן טבעי ממערכת הערכים העכשווית ויש להצדיקו וליצוק לתוכו משמעות במונחים של היום. מכאן הקריאה לעמיות, הכוללת גם את הרציונל וגם את הציווי.

ממד אחד של האתגר העכשווי, מתמקד בשאלה מדוע צריך להיות אכפת ליהודים מבני עמם יותר מאשר כלל האנושות. ממד זה מעלה את המתח המוסרי בין הקריאה האוניברסאלית לעזור לכל אדם בצרה באשר הוא כנגד הקריאה להעדיף אדם מבני עמך. המתח בין פרטיקולאריות אוניברסאליות הנו האתגר המודרני של עמיות יהודית. לעוד מידע בנושא, ראו את השער פרטיקולריזם מול אוניברסליזם.
חזור לראש הדף


[1] לעקרונות כללים אודות פדיון שבויים ראה:

www.myjewishlearning.com/practices/Ethics/Caring_For_Others/Social_Welfare/Ransoming_Captives.shtml

[2] למידע נוסף אודות הקמפיין למען יהודי ברה”מ בשנות ה- 1980 ראה www.sovietjery.org

[3] למידע נוסף אודות מבצע משה, בו הועלו ארצה אלפי יהודי אתיופיה בשנת 1984 ו- 1991 ראה http://www.moia.gov.il/English/FeelingIsrael/AboutIsrael/Pages/mivtzaMoshe.aspx