הסרט “המבדיל” (2011), סרטו של צבי יהודה הרלינג

תקציר

קובי המרה את פי הוריו והתגייס לצבא. כעת הוא חוזר הביתה לשבת ומגלה שהצבא הוציא צו פינוי למשפחה שלו, ועליהם לעזוב את ההתנחלות הקטנה שלהם בשומרון. בנוסף , קובי רוצה מאוד שמשפחתו תגיע לטקס סיום הטירונות שלו, שם הוא אמור לקבל אות הצטיינות.

הסרט הוא בן 20 דקות.

חזור לראש הדף

מצאו את הסרט, וצפו בו.

אתם יכולים להוריד את הסרט מהאתר של בית הספר לקולנוע “מעלה. חפשו את הסרט בקטלוג באתר:

http://maale.co.il/default.asp?PageId=160

חזור לראש הדף

הסבר לסרט

זהו סרט אודות מבחן הנאמנות שעובר קובי, חייל צעיר בצה”ל, ומשפחתו. ביתו של קובי הוא בהתנחלות המוגדרת בלתי חוקית כשברקע הפינוי המאיים על משפחתו. יחד עם זאת קובי החליט להתגייס לצה”ל, נגד רצונה של משפחתו. הסרט מספר על הנאמנות שמרגישים בני המשפחה השונים לגורמים שונים המתנגשים זה עם זה- אחד לשני, למדינת ישראל, לביתם ולקהילה שלהם. העלילה מסתבכת כאשר קובי, שהיה חייל מצטיין בטירונות וקיבל את אות החייל המצטיין, רוצה לחלוק את הכבוד עם משפחתו.
המתח בין קובי להוריו הוא הדרמה המניעה את הסרט. אנחנו מרגישים את הכאב שלהם שמצטייר דרך שאלת הנאמנות. למי נתונה נאמנותו של קובי (או שלנו), כאשר יש קונפליקט בין נאמנויות שונות? למשפחתו המידית או למשפחתו המורחבת – במקרה זה הצבא ואף המדינה – גם אם נאמנות לצבא ולמדינה פוגעת ישירות במשפחתו.
הסרט נקרא “המבדיל”. הביטוי מגיע מטקס ההבדלה, בו מבדילים בין קדושת השבת וימי החול של השבוע. אנחנו נדרשים להתבונן בסרט על רעיונות של קודש וחול ולשאול את עצמנו מה מבדיל ביניהם. לדוגמא, עבור אביו של קובי מדי הצבא הם מעולם החול וחייבים לכסות אותם, ואילו עבור קובי הם סמל של גאווה עם יעוד קדוש.

חזור לראש הדף

שאלות

צפו בסרט (באורך של 20 דקות) והתחילו עם השאלות הבאות:

  • מה הם הדילמות או הקונפליקטים המרכזיים בסרט?
  • האם יש בו דילמות/קונפליקטים הפועלים גם עליכם?
  • אילו דמויות הן המעניינות ביותר עבורכם או שאתם חשים אמפתיה כלפיהן? מי הוא , או מי הם, הגיבור/ים בסרט?

לאחר מכן המשיכו לדיון באחד מנושאי הליבה:

חזור לראש הדף

נושאי ליבה

נאמנות למשפחה

כמו שאנחנו רואים בסרט, ישנן הרבה נאמנויות מתנגשות בסיפור המובא בו. התחילו בתיאור הנאמנויות – מי חש נאמנות למי או למה? ניתן גם לשרטט את הנאמנויות על נייר.

הקונפליקט המרכזי הוא בין נאמנות למשפחה המיידית לנאמנות למשפחה מורחבת יותר, במקרה זה צה”ל, ומתוך כך מדינת ישראל והאומה היהודית.

  • איך אתם מבינים את הנאמנויות המתנגשות המובאות בסרט? עם איזו מהן אתם מזדהים?
  • למי אתם חשים נאמנות? מי היא ה”המשפחה” הקרובה ביותר שלכם ומי היא ה”משפחה המורחבת”? האם אי פעם הרגשתם התנגשות בנאמנות שלכם לאחת מהשתיים?

חזור לראש הדף

בין קודש לחול

התייחסו לרעיון של קודש וחול באופן כללי. מה הם המאפיינים של הדברים אותם אתם רואים כ”קדושים” או “מקודשים”, ואלה אותם אתם רואים כשייכים ל”חול”?

היכן מובעים רעיונות אלו בסרט? מי מחליט מה יהיה קדוש או שייך לחול?

איך מנסות המשפחות שלנו להעביר לנו רעיונות של קודש וחול?

חזור לראש הדף

סרט: סוזי גולד

תקציר

סוזי גולד הוא סרט בריטי על סוזי גולד בת העשרים ומשהו, נערה יהודית בת מעמד הביניים מצפון מערב לונדון (האזור בו הקהילה היהודית מרוכזת). משפחתה של סוזי מחפשת בעל עבורה, אבל סוזי יותר מעוניינת בדארן הלא-יהודי מאשר באנתוני סילבר, הרווק המבוקש (והיהודי).

חזור לראש הדף

צפו בסרט

מ5:06 ועד 11:30 דקות

הסבר לסרט

בקטע הזה, סוזי ומשפחתי מתאספים לארוחת שישי בערב. שישי בערב הוא זמן טוב לפגוש בני זוג פוטנציאליים, ומשפחתה של סוזי רוצה לשדך לה את אנתוני סילבר. במהלך ארוחת השבת, אנחנו רואים את ההווי היהודי הלונדוני ואת דאגות המשפחה.

מחד המשפחה נראית שטחית; מעמד ביניים, מודאגת מעניינים חומריים, מדברת על דאגות קטנות ועל אנשים אחרים. אבל מצד שני אנו רואים משפחה שדואגת לענייניים שקשורים בעם היהודי בכללותו; מה זה אומר להיות חלק ממשפחה, איך להיות שייך, מה קושר אותנו יחדיו. המשפחה היחידה מייצגת משפחה רחבה יותר שהיא העם היהודי.

במהלך השיחה, עולה השאלה מה יקרה אם מישהו מתאהב (ומתחתן) עם מישהו שאינו יהודי. בני המשפחה טוענים לשני הצדדים, בשימוש בהיסטוריה היהודית על מנת לתמוך בטיעונים שלהם. הם מביאים את היטלר לדיון, ועל אף שזה נשמע קומי בסרט, זה גם מכיל צד רציני, המשקף את העול שהיחיד נושא על כתפיו כחלק מהשייכות לקולקטיב היהודי.

האדם עמו מתחתנים ובו מתאהבים הוא יותר מאשר פשוט בחירה אינטימית, זו החלטה שאנשים מסוימים מאמינים שהיא החלטה קולקטיבית. האם זה בסדר שהיחיד יעזוב את המחויבויות של אבותיו או אבותיה?

השיחה העמוקה יותר פה היא לגבי המתחים בין ה”אני” לבין ה”אנחנו” הקולקטיביים, והאופנים בהם אנחנו מבטאים את השייכות שלנו דרך המשפחות והקהילות שלנו.

חזור לראש הדף

איך להשתמש בסרט

הציגו את הסרטון לתלמידים שלכם. דונו בשאלות הבאות:

  • איך הדמויות בסרט מבטאות את השייכות שלהן לקהילה היהודית?
  • איך אתם מבטאים את השייכות שלכם לעם היהודי ולקהילה? מה דומה או שונה? אתם רואים הבדלים תרבותיים (בין ישראל וארה”ב, למשל?)

חזור לראש הדף

רעיונות נוספים

התחלקו לקבוצות קטנות של 4-5 ובקשו מכל קבוצה לכתוב תסריט לסצנה דרמטית קצרה סביב ארוחת השבת. ערכו סיעור מוחין לגבי דמויות ותרחישים שונים ובקשו מהמשתתפים ליצור, לביים ולשחק בסצנות שלהם.

אפשר לשלב רקעים תרבותיים שונים (אשכנזיים, ספרדים, אתיופיים וכו’), מקמו את הסצנות בזמנים שונים בהיסטוריה או בקשו מהכותבים להתמודד עם המתח בין שייכות אינדיבידואלית וקולקטיבית.

חזור לראש הדף

השבט

תקציר

השבט הוא סרטה של טיפאני שליין מ2005, המספר את סיפורה של בובת הברבי והעם היהודי באמצעות אנימציה, גרפיקה וחומרים ארכיוניים. הסרט זכה לשבחים ברחבי העולם והוא מעורר מחשבה אצל הצופה על המשמעות של להיות יהודי החי באמריקה כיום ובאופן יותר רחב, מה המשמעות של להיות חלק מכל שבט.

חזור לראש הדף

צפו בסרט

(עצרו סביב 5:06 או צפו בו לכל אורכו)

חזור לראש הדף

הסבר על הסרט

הסרטון חוקר את המשמעות של להיות חלק משבט כדרך להיכנס לשיחה סביב היותנו חלק מהשבט היהודי. דרך סגנון ויזואלי חדש הסרט מציג בפנינו את הקבוצות ותתי- הקבוצות השונות בתוך הקהילה היהודית ומתחיל לשאול את השאלה, מה משותף לכל היהודים?

חזור לראש הדף

שאלות

  1. שתפו את תגובותיכם הכלליות לסרטון. מה היה מפתיע, מצחיק או מעורר מחשבה בסרטון?
  2. לגבי העובדה שרות הנדלר, אישה יהודייה, יצרה את בובת הברבי (הבובה שנראית הכי “לא יהודית”) הסרטון טוען ש”ניתן לומר שהפרספקטיבה היהודית העיקרית היא של עמידה בחוץ והסתכלות פנימה”. האם אתה מסכים? האם ההשתייכות לקולקטיב היהודי משמעה השתייכות לקבוצה של “זרים”?
  3. הסרטון מזכיר שכל היהודים חולקים משהו במשותף, “תרבות, גיבורים וסטריאוטיפים”. אילו היבטים אחרים של החיים היהודיים שאתם חושבים שכל היהודים חולקים?
  4. אילו הייתם אנתרופולוגים החוקרים את “השבט היהודי” מן החוץ, במה אתם חושבים שהייתם מבחינים?

עבור פעילות מורחבת על הנושא ניתן לגשת לבני השבט

חזור לראש הדף

המאמיטה העברית

תקציר

ונסה הידארי, הידועה גם כ”מאמיטה העברית” היא אמנית ה ספוקן וורד המביאה איתה רקע אתני עשיר (לטיני ויהודי) על מנת לשדר את הזהות היהודית הגאה שלה. בהופעה הזו, כאשר היא נאלצת להתמודד עם התגובה המפתיעה “את לא נראית כמו יהודייה, את לא מתנהגת כמו יהודייה” ממחזר פוטנציאלי, התשובה שלה מעגנת בחוזקה את הזהות היהודית שלה בנרטיב של העם היהודי.

חזור לראש הדף

צפו בסרט

חזור לראש הדף

שאלות

  1. מה גרם לכם לחוש השראה, הפתעה, או גרם לכם לחשוב?
  2. מה המשמעות של “להיראות כמו יהודי” או “להתנהג כמו יהודי”?
  3. האם אי פעם אמרו לכם שאתם לא נראים כמו יהודים או לא מתנהגים כמו יהודים? תארו את המצב. האם זה חיזק את ההחלטה שלכם להזדהות עם הקולקטיב היהודי (כמו שקרה להידארי?) או שהיה לזה אפקט שונה?
  4. היא מאשרת בסוף, כשמישהו אומר לה “את לא נראית כמו, או מתנהגת כמו העם שלך. בלתי אפשרי, משום שאת העם שלך”. מה זה אומר “להיות” העם שלך?

עבור פעילות מורחבת על הנושא ניתן לגשת ללהיות בני העם שלכם

חזור לראש הדף

מה זה יהודי?

תקציר

הסרטון הוא חלק מסדרה הנקראת “דיבור סיני” הכוללת סרטונים קצרים של בין 2-5 דקות שנועדו לנסוך השראה במשתתפי תגלית (או תכניות דומות) לאחר חזרתם הביתה. בסרטון הזה, רבי משה זלדמן, מורה באש התורה (תכנית שפונה ליהודים שלא משתייכים לאף תנועה ספציפית) בירושלים מפגיש בין דמות בדיונית (לא-יהודית) ובין יהודי, על מנת לדבר על הטבע של להיות יהודי.

חזור לראש הדף

צפו בסרט

חזור לראש הדף

שאלות

  1. רבי משה זלדמן מדמה את היהודים ל”משפחה הלא מתפקדת הגדולה ביותר אי פעם”. האם זוהי דרך משכנעת ואמתית לתאר את העם היהודי בעיניכם? האם יש דרך שונה בה הייתם מתארים את ה”עם היהודי”?
  2. אם היו שואלים אתכם את השאלה “מהו יהודי” איך הייתם עונים? בהמשך לאופן בו עניתם על השאלה, האם אתם רואים את עצמכם כחלק מהקבוצה הזו? למה או למה לא?

עבור פעילות מורחבת על הנושא ניתן לגשת להמשפחה היהודית

חזור לראש הדף

לא חשוב לאן תלכו, תמיד יהיה שם מישהו יהודי

תקציר

השיר הזה, שנכתב על ידי רבי לארי מילדר ב1994 הפך ללהיט במחנות קיץ יהודיים ברחבי צפון אמריקה. הקליטות שלו, יחד עם המילים הפשוטות, פרטו על אקורד של השתייכות קולקטיבית שנגע בדור שלם.

חזור לראש הדף

צפו בסרט

חזור לראש הדף

שאלות

  1. בקשו מהמשתתפים לחלוק את הרשמים הכללים שלהם מהשיר – האם בעיניהם השיר נכון? האם הוא מנחם? האם הם זוכרים באיזה קונטקסט הם שמעו את השיר לראשונה?
  2. השיר טוען שבליל שבת, כשהיהודים מקבלים את שבת, כל היהודים חשים מחוברים זה לזה. האם זה נכון בעיניכם? האם יש טקסים יהודיים אחרים שגורמים לכם להרגיש מחוברים ליהודים אחרים? שתפו אותם עם הקבוצה.

עבור פעילות מורחבת על הנושא ניתן לגשת לקשרים יהודיים בכל מקום

חזור לראש הדף