תיאורי יהודים

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 1

מטרה

מטרת פעילות זו היא להתפקד במחשבותיהם של המשתתפים בטיפוסים מסוימים של יהודים השונים אחד מהשני ולבחון את השאלה- מהי המשמעות של לחיות חיים יהודיים?

איך רואים המשתתפים את הדמויות הללו והאם כולן חיות חיים יהודיים לדעת התלמידים? מהם הקריטריונים לפיהם מחליטים כזו החלטה? הניסיון כאן הוא להניע את התלמידים להגיע לעמדה פילוסופית בשאלה של אופיו של הקולקטיב היהודי.

חזור לראש הדף

חומרים

כרטיסיות עם תיאורים של טיפוסים שונים של יהודים. חפיסה אחת עבור כל קבוצה קטנה.

חזור לראש הדף

זמן לפעילות

30-40 דקות.

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. לפניכם קבוצת תיאורים של טיפוסים שונים של יהודים בני זמננו. בחרו חלק מהתיאורים או את כולם ורשמו אותם על כרטיסיות נפרדות. צרו עותקים מכל כרטיסיה, לפי מספר הקבוצות הקטנות אליהן אתם רוצים לחלק את התלמידים.
    • דוד, בן 50
      איש עסקים יהודי מאנגליה, בעל רגשות חמים כלפי יהדותו. לא בדיוק דתי, אבל נהנה ללכת לבית הכנסת כשהוא יכול. לא נוסע ולא נוגע בכסף בשבת, אבל רואה טלוויזיה ומדליק אור. שומר כשרות. יש לו שני ילדים שעשו עליה. הוא לא היה נלהב מהעזיבה שלהם, משום שפירקה את המשפחה, אבל מאז שהם עלו הוא מגיע לבקר אותם פעם בשנה. תורם לישראל ולארגוני צדקה יהודיים רבים מדי שנה.
    • אברהם, בן 45
      יהודי חרדי. נשוי עם שישה ילדים. גר בשכונת מאה שערים בירושלים. משפחתו חיה בירושלים כבר שבעה דורות. הוא חלק מזרם קיצוני שלא מכיר במדינת ישראל ורואה בה תוצר של יוזמה אנושית ולא מדינה שנוצרה על ידי אלוהים, ויותר מכך- מדינה שאינה מנוהלת לפי ההלכה. בחיי היום היום הוא מדבר יידיש ומאמין שהשימוש בעברית צריך להיות רק כתקשורת בין אדם למקום. הוא לומד כמה שעות ביום, ונותן צדקה בתוך הקהילה.
    • סוניה, בת 70
      נולדה בוורשה למשפחה מתבוללת. גרה בגטו וורשה עד 1942 ואז ברחה וחיה במנזר עד סוף המלחמה. לאחר מכן עברה ללודג’, שם היא מתגוררת היום. התחתנה שם עם גוי, ממנו התגרשה בנתיים. מקיימת מעט מאוד קשר עם יהודים אחרים הגרים בלודג’. מאמינה שיהדותה הביאה לה רק דברים רעים.
    • אינה, בת 38
      רופאה שגרה בזגרב, קרואטיה. במלחמת העולם השנייה הוריה היו פעילים במחתרת ואביה היה בכיר במפלגה הקומוניסטית. היא לא קיבלה חינוך יהודי אך התחילה להתעניין מאוד בתרבות והיסטוריה יהודיים לפני בערך 10 שנים. מבלה זמן רב ביצירת קטלוג של הקברים היהודיים בזגרב. מתנדבת מספר שעות בשבוע בבית אבות יהודי.
    • רוברטו, בן 25
      נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה. גדל בתנועת נוער ציונית ועלה לארץ לפני שלוש שנים בגלל תחושת מחויבות יהודית עמוקה. הצטרף לקיבוץ חדש בצפון, ועוזר להקים אותו. עובד קשה ומלא התלהבות לגבי עתיד הקיבוץ שלו. נהנה מתכניות החגים בקיבוץ המתוכננים על ידי ועדת התרבות. יחד עם זאת, אם הועדה לא מתכננת את התכנית הוא לא שם לב אם החגים עוברים מבלי שהוא חוגג אותם. הוא במודע מנסה לשפר את העברית שלו כל הזמן.
    • דיאנה, בת 27
      נולדה להורים יהודים עשירים בניו יורק. חברה במועדון ספורט יהודי. נשואה לעורך דין לא יהודי. היא חשה לא בנוח עם הנישואים אבל הרגישה שבעולם הזה “האהבה מעל לכל”. רוצה לגדל את ילדיה, כשיהיו לה, כיהודים כי היא מרגישה שהיא עצמה נהנתה מהילדות שלה. אומרת שכשיהיו לה ילדים היא תדליק נרות שבת כי היא חושבת שזו מסורת יפה. בינה לבין עצמה, היא לא מרגישה יהודיה במיוחד. לא מדליקה נרות כיום.
    • אופק, בן 35
      יליד צפון תל אביב. בוגר הצופים. שירת כחייל במודיעין ועובד בהיי טק. גר בפלורנטין וחש אנטגוניזם כלפי הממסד הדתי בישראל וכל מה שנושב ממנו נופך של יהדות. כשיתחתן הוא מתכנן לעשות זאת בקפריסין.
    • זהבה, בת 40
      ילידת באר שבע שהוריה עלו מצפון אפריקה. בוגרת אוניברסיטת בן גוריון בעבודה סוציאלית ומתגוררת במודיעין. בשנים האחרונות מאז שנולדו ילדיה מגלה עניין בהתחדשות יהודית קהילתית ושוקלת להצטרף עם משפחתה לבית כנסת רפורמי.
  2. חלקו את הסטודנטים לקבוצות קטנות. הסבירו שאתם עומדים לחלק מספר דמויות יהודיות בנות זמננו לכל קבוצה, ושכל קבוצה צריכה לדון בדמויות ולבחון את האופי היהודי של חייה של כל דמות. בהתאם לדעה של חברי קבוצה, באיזו מידה לדעתם כל דמות כזו מנהלת אורח חיים יהודי? הדגישו שהשאלה אינה “עד כמה יהודיים הם?”, כל דמות הינה יהודית לחלוטין. בנוסף, השאלות לא מתייחסות לפן המוסרי של הדמויות. השאלות מתייחסות לדעה של התלמידים על האופי היהודי של אורח החיים שלהן.
  3. בקשו מכל קבוצה לנסות לדרג את הדמויות לפי רמת היהודיוּת של אורח החיים שלהן.
  4. כעת, דונו עם הקבוצה בבחירות שנעשו. שתי השאלות החשובות ביותר בתרגיל זה הן:
    האם ניתן לדרג יהודים על פי רמת היהודיוּת של אורח חייהם? אם לא ניתן לעשות זאת, לדעת חברי הקבוצה, מדוע לא?
    במידה והדבר כן ניתן, מהם הקריטריונים לבחירה כזו?
  5. זהו בהחלט אוסף לא פשוט של שאלות. השאלה של לשפוט אחרים היא מאוד שנויה במחלוקת היום עבור צעירים רבים. למרות זאת, יש לדחוק בהם לעשות זאת. אם הם חשים שהם אינם מסוגלים, עליהם להצדיק זאת בתור עמדה פילוסופית ויש לתת להם דוגמאות קיצוניות (“יהודים למען ישו”, “יהודים שפעלו נגד עמם והפכו למלשינים בגטאות של מלחמת העולם השנייה”) בכדי לבחון את העמדות שלהם. האם דמויות אלו עדיין מנהלות אורח חיים יהודי, לפי אותם חברי קבוצה שחשים שהם לא מסוגלים לקחת עמדה בנוגע לאורח חיים יהודי?
  6. השאלה אליה אנחנו חותרים היא האם חברי הקבוצה מסוגלים להגדיר מהי המשמעות של חיים יהודיים בעבורם. מהם הקריטריונים שהם תופסים כמרכזיים בעולם היום בכדי להגדיר מה המשמעות האמיתית של חיים יהודיים?  יש אפשרויות רבות לקריטריונים. אם הם לא מצליחים להעלות אותם, אתם כמחנכים יכולים להציע להם קריטריונים אפשריים.לדעתנו, מטרת המחנך אינה לכפות מראש מערך של קריטריונים על הקבוצה, אלא לבחון את ההשקפה שלהם על השאלה, על ידי העלאת שאלות שיגרמו להם לחדד ולהצדיק את הרעיונות שלהם. הנה מספר קריטריונים אפשריים שאתם יכולים לשקול כמרכיבים של חיים יהודיים:
    • הלכתי. ככל שהאדם חי על פי ההלכה, כך חייו יותר יהודיים.
    • תיאולוגי. ככל שיש לאדם יותר מרכיבים של אמונה יהודית באלוהים, כך…
    • ציוני. ככל שהאדם חי בחיבור לישראל, כך…
    • חברתי. כל שהאדם חי בסביבה מוקפת יהודים, כך…
    • קהילתי. ככך שהאדם משתתף בצורה פעילה ובעלת משמעות בקהילה היהודית, כך…
    • תרבותי. ככל שיש יותר מרכיבים של תרבות יהודית בחייו של אדם, כך…
    • עשייה חברתית. ככל שאדם תורם יותר לקהילה שלו, כך…
    • מכיל. ככל שאדם מקבל יותר יהודים אחרים כלגיטימיים ומנסה להתחבר עם יהודים אחרים, כך…
    • המשכיות. ככל שהאדם מנסה להנחיל את היהדות לדור הבא, כך…
    • תחושה סובייקטיבית. ככל שאדם מזדהה יותר עם יהודים וחש עצמו כיהודי, כך…
    • למידה. ככל שלאדם יש יותר ידע יהודי בחייו, כך…

    כמובן שניתן להוסיף עוד קריטריונים ל-11 הנ”ל. מטרת הדיון היא לעודד את ההתפתחות של עמדה פילוסופית קונסיסטנטית ברמה האישית.

  7. לסיכום, בקשו מכל משתתף לכתוב תיאור של עצמם בגוף שלישי במונחים יהודיים, באותו אופן בה תוארו הדמויות הנ”ל. עד כמה הם עצמם מנהלים אורח חיים יהודי?

 

חזור לראש הדף

גיוון יהודי מתחיל בבית

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

ללמוד על יהודים אחרים השונים מכם והאופן בו ההבדלים האלו יכולים להעשיר את החשיבה שלכם לגבי המשמעות של להיות יהודים.

חזור לראש הדף

חומרים

אמצעי הקרנה וחיבור אינטרנט

חזור לראש הדף

משך הפעילות

30-40 דקות

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים לערוך סיעור מוחין לגבי אסוציאציות שונות שיש להם לגבי מיהם יהודים:

יהודים הם אנשים ש…

יהודים הם אנשים שבאים מ…

יהודים הם אנשים שמאמינים ב…

יהודים הם אנשים שחוגגים…

יהודים הם אנשים שאוכלים…

יהודים הם אנשים שהמאפיינים הפיסיים שלהם הם…

 

תחקרו את הפעילות הזאת – האם זה מאתגר למצוא אסוציאציות שהולמות את כל היהודים? או שהמשתתפים הגיעו בקלות למספר אסוציאציות לכל קטגוריה? בתור המחנכים, המטרה היא לשים לב למה שקרה בקבוצה ולחשוב על כך. אם היה קל למצוא אחידות, הדגישו שיהודים באים מהרבה רקעים שונים. אם הקבוצה מבינה את זה מההתחלה, אפשר לבקש מהם לקחת צעד אחד עמוק יותר ולחשוב על יהודי ששונה מהם, מה הדבר המעניין ביותר לגבי היהודי הזה? מה הם למדו מהניסיון של להיות יהודים?

  1. הראו את של Y-Love, “זו אחדות” למשתתפים שלכם. המטרה שלו היא לקדם מגוון בקהילה היהודית (בשביל עוד מידע על Y-Love, לחצו ).
  2. בקשו מהמשתתפים לחשוב על התגובות שלהם לסרטון. האם היה משהו שהפתיע או אתגר אותם?
  3. Y-Love מעודד אותנו לבחור בראייה רחבה של “עמיות יהודית”. הוא משתמש בסגנון חופשי – “פתחו את העין השלישית שלכם בכל פעם שאתם מקשיבים, זה יעזור לכם להתקרב להגדרה החדשה… זו [יהדות] לא רק דת!” האם אתם מסכימים? לא מסכימים? מה אתם עושים בחייכם שמשקף את הרעיון שיהדות היא יותר מדת?
  4. האם אתם מכירים יהודים אחרים שיש להם רקע גזעי או אתני אחר משלכם? מה אתם יודעים עליהם? מה אתם סקרנים ללמוד עליהם?
  5. בשביל להעמיק עוד, הזמינו מישהו מהקהילה שלכם שיש לו רקע יהודי אחר מרוב התלמידים, ובקשו ממנו לספר את סיפורו.
  6. או הציגו את על “בכל לשון”, ארגון המחויב לגדילה ולמגוון של העם היהודי.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

פנים יהודיים

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

לתת לתלמידים הזדמנות לראות ולהעריך את המגוון בקהילה היהודית, באותו אופן שאדם מעריך אומנות.

חזור לראש הדף

חומרים

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

30-40 דקות

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים לחשוב על תמונות שמשקפות מגוון ופלורליזם יהודי בעיניהם. זה יכול להיות יהודים מרקעים וקבוצות אתניות שונות, תמונות של יהודים המבצעים מסורות דתיות ורוחניות שונות, או משהו אחר.
  2. הציגו למשתתפים את הפרויקט “העדשה היהודית” של ציון עוזרי ואת הדרכים השונות “לקרוא תמונה” בכך שתצפו בסרטון ההקדמה הזה.
  3. כעת תנו להם לעיין בגלריה של הצלם ציון עוזרי ולבחור תמונות שמושכות אותם.
  4. בקשו מהם לחלוק את האופן בו הם “קראו” כל תמונה (סובייקטיבית ואובייקטיבית) ואיך אותה תמונה מוסיפה משהו להבנה שלנו את המגוון של הקהילה היהודית.
  5. כעת בקשו מהמשתתפים לקחת את האייפונים או המצלמות הדיגיטליות שלהם וליצור תיק עבודות משלהם שמשקף את המגוון בקהילה שלהם.
  6. שתפו את התמונות שלכם עם הקבוצה.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

מחלוקת בונה

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

  • לעודד את המשתתפים להתרחק מהרעיון לפיו מחלוקת בקהילה היהודית שלהם היא גורם מפלג, ולקרב אותם לרעיון שמחלוקת יכולה להיות בונה.
  • לעודד את המשתתפים למסגר מחדש את הדרכים בהן הם חושבים על יהודים אחרים, השונים מהם, ולבנות גשרים פוטנציאליים של חיבור.

חזור לראש הדף

חומרים

  • סרטון, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט
  • דף נייר גדול עם ייצוג חזותי של “אדמה” וייצוג חזותי של “שמיים/גן עדן”.

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

45 דקות

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים לחשוב על מחלוקת שעולה בקהילה היהודית שלהם. עודדו אותם לחשוב על משהו שמאוד “חי” עבורם (זה יכול להיות משהו שקשור לישראל, או דיאלוג בין קבוצות דתיות ולא-דתיות, מקומן של נשים, או כל חיכוך אחר).
  2. עליהם לכתוב את הדברים הבאים על פתק קטן:
    • סביב מה המחלוקת?
    • מהן העמדות בעד ונגד (בקצרה)?

 

  1. על המשתתפים לשים את הפתקים הקטנים שלהם על הייצוג הגדול של האדמה והשמיים (קרוב לקרקע). ושאלו, למה נזדקק על מנת לגשת אל המחלוקות שלנו כך שהן לא יישארו “מקורקעות” כאן על הארץ אלא מורמות (וינועו קרוב יותר לשמיים).

 

  1. צפו בסרט של G-dcast, מחלוקת לשם שמיים.

 

  1. הציגו את ארבעת הטיפים למחלוקת בונה המובאים בסרטון. בקשו ממישהו בקבוצה לייצג את המחלוקת שלהם כפי שהם רואים אותה. כעת בחרו מישהו אחר מהקבוצה וביחד, “שחקו” את המחלוקת תוך שאתם משתמשים באחד או יותר מהטיפים על מנת להרים את השיחה.
  2. תחקרו את התרגיל. איך ניתן להביא את הכישורים האלו לחיינו היום-יומיים? איך הם יכולים לעזור לנו להעריך הבדלים ולא ללעוג להם?

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

תורה, קהילה והיחיד

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

לחקור את התפקיד והרלוונטיות של קהילה על מנת לחיות חיים יהודיים.

חזור לראש הדף

חומרים

שני שלטים

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

30-45 דקות

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. מקמו בקצה אחד של החדר שלט שכתוב עליו:

 

“אני לא מקבל כלום מהקהילה היהודית ובעיני היא לא רלוונטית לחיי”
מקמו בקצה האחר של החדר את השלט השני שעליו כתוב:

“אני מקבל המון מהקהילה היהודית ובעיני היא רלוונטית מאוד לחיי”

 

  1. בקשו מהמשתפים לשים את עצמם בשורה לאורך הקו שבין שני השלטים, ואז הפרידו את השורה באמצע (לפי מספר האנשים בכל צד). חלקו את השורה לזוגות כך שאנשים מכל אחד מהקצוות פונים לאנשים ממרכז השורה.
  2. הניחו למשתתפים לדון בעמדות (המנוגדות) שלהם.
  3. רכזו את הקבוצה חזרה והניחו להם לדון: האם הקהילה היהודית משמעותית עבורם או לא, ומה יידרש ממנה על מנת שתהיה משמעותית?
  4. לבסוף הביאו את הקטע מרבה איימי איילברג לקבוצה ונסו להבין ביחד את העמדה שלה.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

  • האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?
  • אם המפגש הזה נעשה כהכנה לשבועות, הביאו את הטקסט מרבי איימי איילברג בתחילת המפגש על מנת ליצור מסגרת לפעילות.

חזור לראש הדף

אחדות יהודית! לשם מה?

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

לדרבן את המשתתפים לשקול את הערך של אחדות יהודית בעולמנו המגוון.

חזור לראש הדף

חומרים

סרטון, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

45 דקות

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. הציגו את מושג האחדות היהודית. מזה זמן רב זוהי זעקת הקרב של הקהילה היהודית (עם סלוגנים כמו “אנחנו אחד!”). מה המשתתפים מקשרים עם המילה? כתבו את ההקשרים שלהם על הלוח או על דף נייר גדול.
  2. הרחיבו את השיח – מתי הם חושבים שזה חשוב ליהודים לשמור על אחדות יהודית? באילו הקשרים? בזמן אילו תקופות היסטוריות? יתרה על כך, האם יש צד אפל ל”יותר מדי אחדות”? האם הם חושבים שיש הבדל בין “אחדות” ו”אחידות”?
  3. הציגו וצפו בשיחת א.ל.י מטעם דוד ברטלבסקי. ההנחה שלו היא שיהודים צריך להיות יותר מאוחדים והוא גיבש את האופן להגיע לשם – דרך שבעה הרגלים.http://elitalks.org/7-habits-highly-united-jews
  4. שתפו תגובות כלליות להרצאה – האם הסכמתם, לא הסכמתם עם ההנחה שלו?
  5. בלמידה בזוגות, עברו על שבעת ההרגלים שתוארו בהרצאה ובקשו מהמשתתפים לחלוק:
  • מהו הרגל אחד שהם מסכימים אתו, ואיך הם יממשו אותו בחייהם?
  • מהו הרגל אחד שידחוף או יאתגר אותם, ומהו צעד אחד שהם מוכנים לקחת על מנת לממש את ההרגל הזה?
  1. סגרו את המפגש בכך שתבקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה אחת או תובנה עליה הם עדיין חושבים.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

קהילה יהודית, לשם מה?

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

להבהיר את תפקידה של הקהילה בזהויותינו היהודיות.

חזור לראש הדף

חומרים

טקסט מאת רבי איימי איילברג

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

30 דקות

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. ערכו דיון פורמלי (דיבייט) על ההצעה הבאה: “יהודי לא צריך קהילה על מנת לחיות חיים יהודיים. חיים יהודיים יכולים להחוות על ידי כל יחיד בכל דרך שהוא או היא רוצים”.
  2. בסוף הדיון הביאו את הטקסט מאת רבי איימי איילברג לשיחה. מה היא אומרת על הרעיון? בקשו הסכמה או אי הסכמה עם ההצעה שלה ודונו בכך.

 

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף