אפיון מעורבות יהודי התפוצות בישראל

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 1

מטרת הפעילות:

לברר את הקשר שבין יהודי התפוצות לבין מדינת ישראל דרך בחינת הביטויים שלו במציאות הישראלית. על פי הביטויים נסה לברר את משמעות הקשר ואת האופן בו יש לראות את יהודי העולם בהקשר של ישראל: קרובים רחוקים, שותפים פאסיביים, שותפים אקטיביים וכו’.

חזור לראש הדף

חומרים

פוסטר גדול מספיק שכולם יוכלו לראות, עם רשימת מונחים בכדי לרשום רעיונות בזמן הדיון

דפי טיוטה ועטים

45-60 דקות

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

45-60 דקות חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקש מהמשתתפים להכין רשימה מיזמים, תכניות ונושאים המבטאים את מעורבות יהודי התפוצות בישראל. אילו יכולים להיות פרויקטים פיזיים (בנייני תרבות ומדע וכו’), תכניות משותפות (שותפות 2000, תגלית, מסע) ביטויי תמיכה, עליה ועוד.
  2. את התוצאות יש להעלות על לוח הפוסטר הגדול.
  3. בקבוצות קטנות בקשי לערוך דיון על אופי הקשר שרשימה זאת מבטאת. האם הוא שונה למשל מהקשר שבין האירים לאירלנד, האיטלקים הגרים בארה”ב ואיטליה וכו’? מה מאפיין ומייחד את הקשר שבין יהודי העולם וישראל? האם הם: קרובים רחוקים, שותפים פאסיביים, שותפים אקטיביים וכו’.
  4. במליאה יש לאסוף את מגוון הדעות ולנסות להניח את התשתית לדיון נוסף שיעסוק בשאלה של המעמד הראוי שעל ישראל להעניק ליהודי העולם.

חזור לראש הדף

מעמדם של יהודי התפוצות בישראל

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 2

מטרת הפעילות – בירור דילמות ביחסים בין ישראל והתפוצות

העלאת נושאים שיש להם נגיעה ישירה ליהודי כל העולם ובירור האופן שבו מן הראוי שישראל תתמודד עם הצרכים שלהם ואופן המעורבות שלהם.

חזור לראש הדף

הנחיות לפעולה:

חלק את הטקסט למשתתפים לדיון בקבוצות. הדיון צריך לעסוק בשאלה אם המצב הקיים נראה להם נכון והוגן. אם לא מה הם היו מציעים לעשות בעניין.

דילמה מספר 1 – האם יש להתחשב בדעת יהודי התפוצות בנושא דת ומדינה?
מדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינת העם היהודי כולו. עם זאת, המדינה הסמיכה את הרבנות הראשית האורתודוקסית להיות הסמכות הבלעדית בענייני הדת. למעשה, מדינת ישראל נותנת משנה תוקף לזרם דתי אחד ושוללת סמכות דתית רשמית כלשהי מזרמים אחרים בתחומי הגיור, הנישואין והגירושין. מצד אחד, רוב יהודי העולם שייכים לזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, והכרעה לטובת הזרם האורתודוקסי יש בה פגיעה באמונות ובערכים שהזרמים האלה מחזיקים בהם. מצד שני, הכרה בזרמים אלה (הרפורמי והקונסרבטיבי) עלולה לפגוע ברוב הציבור בישראל, התומך בסמכות הזרם האורתודוקסי בנושאים הדתיים, ובפרט בנישואין ובגירושין.

דילמה מספר 2 – האם לגיטימי שיהודי העולם יהיו מעורבים בהחלטות המדיניות של מדינת ישראל?

מצד אחד, מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ולכן היא רואה את עצמה אחראית לשלומם של יהודי התפוצות ומחויבת לשתף אותם בהחלטות הרות גורל לעם היהודי כולו. מצד שני, נשאלת השאלה אם אנשים שאינם אזרחי המדינה, שאינם נושאים בנטל החובות הקשורות בחיים בישראל, רשאים להשפיע על מדיניותה. למשל, במסגרת הסכם שלום עתידי עם הפלשתינים תצטרך ישראל לקבל החלטות גורליות בנוגע להחזרת שטחים, למעמד ירושלים, לזכות השיבה של הפלשתינים ועוד. בהקשר זה, שאלת מעורבותה של יהדות התפוצות בהחלטותיה המדיניות של ישראל תעלה שוב ותידון בכובד ראש. ערבות הדדית, מעורבות או התערבות של יהדות התפוצות – הישראלים מחזיקים בעמדות שונות ומגוונות בנושא זה.
לחומרים נוספים ראה באתר מט”ח: http://mypeople.cet.ac.il/index.aspx ממנו נלקחו גם שתי הדילמות שמעל.
חזור לראש הדף

הכנה למפגש עם יהודים ממדינה אחרת

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 3

הפעילות הבאה נבנתה על מנת להכין קבוצה למפגש עם יהודים מרקע אחר. באופן ספציפי היא ממוקדת במיוחד עבור ישראלים לפני שהם פוגשים אמריקאים, אבל ניתן להתאים אותה גם לאוכלוסיות שונות.

חזור לראש הדף

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו אחת תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

  • לעזור למשתתפים להבין את הניואנסים שקיימים בהגדרות שונות של הוויה יהודית, ובפרט לחשוף את העובדה שישראלים ויהודי התפוצות נוטים להבין את ההוויה הזו בצורות שונות.
  • לספק הקשר רקע היסטורי לגבי ההיווצרות של הזהות היהודית בצפון אמריקה, והאופן בו היא הגיעה למצבה הנוכחי.
  • להלהיב את המשתתפים לקראת המפגש ולהכין אותם כך שינצלו את ההזדמנות הקרבה.

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

45 דקות עד שעה

חומרים

  • סרטון, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט
  • רשימה של הצהרות ערכים עבור משחק הברומטר
  • טקסט מפעולה צודקת

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים להגיב לסט הבא של שאלות סובבות-ערכים דרך משחק ה”ברומטר”. קצה אחד של החדר מייצג את התשובה “כן” והקצה השני מייצג את התשובה “לא”, וכל מקום בין שתי נקודות הקיצון האלה מייצג עמדה כלשהי באמצע. כאשר אתם מקריאים כל הצהרה, בקשו מהמשתתפים לעמוד במקום כלשהו לאורך הברומטר (המקום בחדר שמשקף את העמדה שלהם בעד או נגד ההצהרה שהוקראה). ברגע שהם ענו על שאלה אחת, בקשו ממספר אנשים לחלוק בזריזות מדוע הם בחרו לעמוד היכן שבחרו על מנת לקבל מושג לגבי הדעות השונות בחדר (המשחק הזה עובד היטב אם יש לך מספר הצהרות “חימום” כגון “אני אוהב גלידת שוקולד” או “יום העצמאות הוא החג הישראלי האהוב עלי” או “להשתזף זה לא כיף”).
  • אני אוהב את המשפחה שלי יותר מכמה שאני אוהב אנשים אחרים.
  • אני אעזור לכל מי שיבקש ממני עזרה.
  • אני אוהב לארח אנשים בביתי.
  • אם יהודי צריך מקום ללכת אליו לחג או לארוחת שבת, אני רוצה שיבואו לביתי.
  • אני נהנה לארח רק אנשים שהם חברים שלי.
  • אני חש אחריות לכל האנשים.
  • אני חש אחריות מיוחדת ליהודים אפילו אם אני לא מכיר אותם.
  1. סכמו את המשחק בכך שתבקשו מהמשתתפים לחלוק במה הם הבחינו, ואם התגובות שלהם להצהרה כלשהי הפתיעה אותם.
  2. צפו בקטע מהסרט הישראלי עטור הפרסים אושפיזין (2004)

בין 30:42-36:50

  1. ערכו דיון סביב שאלות של אחריות כלפי יהודים אחרים דרך הטקסט שהופק על ידי הילל ופנים.
    במהלך הדיון, בקשו במיוחד מהמשתתפים לחשוב על השאלות – מי אנו מגדירים כאחינו, ומה זה אומר שאנו אחראים עליהם?
  2. סכמו את הפעילות ובקש מהמשתתפים להעלות שאלה או רעיון שנותרו פתוחים.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרת ללמד הגיחו במהלך הפעילות הזו?

חזור לראש הדף

משאבים נוספים

  • על ההתנתקות מעזה ב2005, ראו חיבור להתנתקות ממקום בסוכנות היהודית לישראל.
  • פעילות המשתמשת במוסיקה ישראלית בת זמננו, המיוחסת להתנתקות ולרעיונות של בית.

חזור לראש הדף

התקווה

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 4

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו אחת תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

לחקור את ההמנון הלאומי של ישראל, התקווה, ולשקול את השאלה “של מי ההמנון הזה?” – המנון ישראלי ששרים אזרחים של מדינה ריבונית או ההמנון של העם היהודי בכל רחבי העולם?

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

45 דקות

חומרים

  • סרטון, חיבור לאינטרנט ואמצעי הקרנה
  • עותק של המילים ל”התקווה”

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים לחלוק אילו המנונים לאומיים הם מכירים. אילו מהם הם שרו? איך הם הרגישו כששרו אותם?
  2. הרחיבו את השיחה על מנת לחשוב על המנונים באופן יותר אנליטי – מה הם חושבים שהמנונים לאומיים אמורים לעשות? מי אמור לכתוב או לבחור המנון?
  3. כעת נפנה ל”התקווה” – בקשו מהמשתתפים לחלוק את הפעם האחרונה שהם שרו את “התקווה” ומהם הרגשות שזה עורר בהם? האם הם ידעו את המילים? האם זה הרגיש שונה מאשר לשיר את ההמנון האמריקאי או כל המנון אחר?
  4. חלקו רקע היסטורי לגבי הכתיבה של “התקווה”.

 

“התקווה” נכתבה על ידי המשורר הציוני נפתלי הרץ אימבר ב1877 בעודו ברומניה (אז נקרא ההמנון “תקוותנו”), 70 שנה לפני יסוד מדינת ישראל. המילים משקפות את העמדה של אדם שעומד מחוץ לישראל ו”מסתכל מזרחה” עם שאיפה לישראל.

 

מידע נוסף על כתיבת ובחירת התקווה ניתן למצוא בjweekly.

 

  1. חלקו את המילים ל”התקווה” עם המשתתפים:

 

כל עוד בלבב פנימה

נפש יהודי הומיה

ולפאתי מזרח קדימה

עין לציון צופיה

 

עוד לא אבדה תקוותנו

להיות עם חופשי בארצנו

ארץ ציון וירושלים

 

 

  1. בקשו מהמשתתפים לחשוב על ההמנון (דרך תרגיל כתיבה או באמצעות שיחה עם האדם הסמוך להם). לאיזו שורה הם מתחברים? עבור יהודים שחיים מחוץ לישראל היום, מה המשמעות של “עין לציון צופיה”?
  2. חזרו לדיון קבוצתי והרחיבה את השיחה בכך שתשאלו את השאלות הבאות:
  • כעת שיש מדינה ריבונית, האם על ההמנון להיחשב סמל בעיקר עבור אזרחים ישראלים או עבור כל העם היהודי? (מעניין לשים לב שגם חלק מאוכלוסיית החרדים והערבים הישראלים לא מחשיבים את “התקווה” להמנון שלהם)
  • האם יהודים שחיים מחוץ לישראל צריכים לראות את “התקווה” כהמנון שלהם?
  • האם עליהם לעמוד כשהם שרים את “התקווה”? האם עליהם להחשיב את ההמנון כמדבר עבורם?
  • שתפו את העמדות שלכם לגבי “התקווה” כהמנון של מדינת ישראל או של היהודים ברחבי העולם.
  1. צפו בסרטונים:
    1. “”
    2. “התקווה” עם ברברה סטרייסנד ב”כוכבים מצדיעים לישראל” מ1978 (מ2:45 עד הסוף)
    3. התקווה עם קבוצת השירה KOLture Shock

 

הקבוצה ביצעה את הגרסה הזו של “התקווה” כחלק מפלאש מוב ברכבת הקלה בירושלים לפני הבחירות של 2015.

  1. כשאתם משתמשים בסרטונים כבסיס, הרחיבו את הדיון. דרך היצוגים החזותיים האלו – איזה סיפור מספרת כל גרסה של “התקווה”? אם “התקווה” היא ההמנון של העם היהודי, אילו תמונות אמורות להופיע? מי יוזמן לשיר אותו?
  2. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לשתף שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרת ללמד הגיחו במהלך הפעילות הזו?

חזור לראש הדף

מקורות נוספים

עבור פעילות נוספת הקשורה ב”התקווה” ראו מקום ישראל

עבור רקע היסטורי על “התקווה” ראו את הiCenter ואת jweekly

חזור לראש הדף

סיפורן של שתי ציון

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 5

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו אחת תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

  • לחקור את האופן בו הן החוויה היהודית-ישראלית והן החוויה היהודית-אמריקאית יכולות להיות מקור ללמידה והשראה זו לזו.
  • ללמוד על ארגונים ויחידים בשתי הקהילות שמושפעים ומקבלים השראה מהערכים של הקהילה השניה.

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

45 דקות עד שעה

חומרים

  • סרטון, חיבור לאינטרנט ואמצעי הקרנה
  • בריסטולים וטושים
  • שני ארגזי קרטון שאפשר לעמוד עליהם

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. כתוב על בריסטול “הקהילה היהודית האמריקאית” ו”הקהילה היהודית הישראלית”. בקש מהמשתתפים לערוך סיעור מוחין לגבי מילים שמאפיינות את שתי הקבוצות האלה. מקד את הרשימה על מה היהודים בכל קהילה עושים, במה הם מאמינים, וממה אכפת להם (נסה להרחיק את הקבוצה מהכללות או סטריאוטיפים שעלולים להיות משעשעים אבל לא מועילים).
  2. מתוך הרשימה, נסה ליצור הכללות שנוגעות באופן בו יהודים אמריקאים מתעדפים בחירה אישית וערכים אוניברסאליים, בעוד ישראלים מתעדפים ערכים יהודיים ונאמנות תוך-קבוצתית. צייר ציור “ינג-יאנג” סביב שני הטורים האלה.
  3. הציגו את של רבי מישאל ציון מא.ל.י שכותרתו “סיפורן של שתי ציון” (צפו מ9:22 עד הסוף).
  4. בקשו מהמשתתפים לחלוק את התגובות הכלליות שלהם לסרטון. באופן יותר ספציפי, שתפו את הציטוטים האלה מהסרטון ובקשו מהם לחשוב על האופן בו הם מתחברים לפרספקטיבה הזו מניסיונם עם שתי הקהילות.

“אמריקאים שואלים: למה להיות יהודי? ישראלים עונים, זהות יהודית משגשגת כאשר היא מושקעת בשפה העברית, התרבות והגיאוגרפיה.

 

אנחנו לומדים אהבה, כבוד ואתיקה, מהמשפחה שלנו קודם כל.

 

[יהודים ישראלים] נאבקים למצוא מקום עבור הקול האינדיבידואלי. הם מאותגרים על ידי פרויקט אמריקאי יהודי שאומר שהכבוד של היחיד הוא ערך יהודי עליון עבור יהודים ולא-יהודים כאחד. ושזהות יהודית מודרנית ובריאה חייבת להמצא בבחירה חופשית ואינדיבידואלית”.

  1. בחנו את ההיפותזה! האם הקהילה היהודית בישראל יכולה לענות על השאלות המהותיות של הקהילה האמריקאית היהודית לגבי ההוויה היהודית? והאם החוויה האמריקאית היהודית מציעה תובנה לגבי אתגר בסיסי העומד בפני ישראלים רבים, זה של כבוד אינדיבידואלי? בקשו שני נציגים שיכולים להציג את האופן בו זה יכול לעבוד. הפכו את הסיטואציה לכיפית בכך שתבקשו מהם לעמוד על הארגזים ולטעון את טענותיהם.
  2. על מנת לסכם, עודדו את המשתתפים ללמוד על ארגון ישראלי או אמריקאי שממזג את האתוס של הקהילה האחרת לתוך העבודה שלו. בישראל דוגמאות כוללות את שתיל, הקרן החדשה לישראל והאגודה לזכויות האזרח בישראל. באמריקה הארגונים כוללים את תגלית ישראל, מרכזי תרבות ישראל במרכזי קהילה יהודיים ברחבי אמריקה כמו זה שבפאלו אלטו.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרת ללמד הגיחו במהלך הפעילות הזו?

חזור לראש הדף