הערך שבשייכות

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 1

מטרה

פעילות זו מכוונת להדגים את גישות המשתתפים להשתייכות לקהילה היהודית הרחבה. האם זוהי חווייה חיובית או שלילית עבורם? האם זהו חלק בעל חשיבות או חסר חשיבות מהזהות שלהם?

חזור לראש הדף

חומרים

  • 10 כרטיסיות קטנות (או חתיכות נייר) עבור כל משתתף
  • דף נייר חלק (A4) עבור כל משתתף
  • 2 טושים לסימון בצבעים שונים עבור כל משתתף

חזור לראש הדף

זמן הפעילות

30-60 דקות, כתלות בגודל הקבוצה וכמות הזמן שיוקדש לדיון קבוצתי.

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

 

  1. כל משתתף מקבל סט של 10 כרטיסיות. על כל כרטיסיה, רושמים המשתתפים תיאור אחד המגדיר את השתייכותם לקבוצה (יש להם 10 כרטיסיות כך שהם יכולים לרשום עד 10 תיאורים). כרטיסיה אחת צריכה להיות “יהודי/ה”. רשימה לדוגמא הכוללת השתייכויות אפשריות:

 

  • אישה
  • בת
  • אחות
  • נכדה
  • תלמיד בית ספר
  • תומך בזכויות אדם
  • תלמיד בכיתה י”א
  • שחקן כדורסל
  • נגן גיטרה
  • רקדן/ית
  • יהודי/ה
  • בן/בת אדם
  • תומך באיכות סביבה
  • קורא

 

  1. לאחר שסיימו את הרישום על הכרטיסיות, התלמידים מחלקים את הכרטיסיות לשתי ערמות, כשערמה אחת נקראת “מאוד משמעותי” והשנייה “די משמעותי”. אם יש תיאורים שהם אפילו פחות משמעותיים, התלמידים יכולים להוסיף קטגוריה שלישית- “לא מאוד משמעותי”. הם מחליטים לאיזו קבוצה להכניס את הכרטיסייה “יהודי/ה” אבל לא יגעו בו בחלק הבא של הפעילות.
  2. המשתתפים מתחילים עם הכרטיסיות הפחות משמעותיות (מלבד הכרטיסייה שכתוב עליה “יהודי/י”), וכותבים מהי המשמעות עבורם של השתייכות לאותה קבוצה. למשל, מה המשמעות עבורם של להיות רקדן, ושל ההשתייכות לקהילה של אנשים המגדירים את עצמם כרקדנים? מה הם מקבלים מהשתייכות זו? עד כמה היא חשובה בחייהם? מדוע? האם הם חשים את עצמם מחוברים לאחרים המגדירים את עצמם כרקדנים?
  3. כל משתתף מציג את הכרטיסיות ה”מאוד משמעותיות” שלו (אך לא את זאת של “יהודי/ה”) לכל הקבוצה כדי לראות אם אנשים חשים כמוהם.
  • , כל משתתף לוקח את הכרטיסייה “יהודי/ה” ומדביק אותה על דף נייר גדול. כל משתתף כותב מסביב לשולי הכרטיסייה מילים או משפטים המתארים את רגשותיו, בין אם חיוביים או שליליים, כלפי המילה “יהודי/ה” במרכז. הם יכולים לרשום ,לדוגמא, ביטויים חיוביים כמו “השתייכות” או “חיבור”, או שליליים, כמו “לחץ מההורים” או “משעמם” או ביטויים כמו “בר/בת מצווה” או “שיעור תנ”ך”, שיכולים להיות חיוביים או שליליים.
  1. לאחר שסיימו לכתוב את הביטויים או המילים מסביב לכרטיסיה, המשתתפים משתמשים בטושים בשני צבעים שונים כדי לסמן חיצים מהביטויים שרשמו; אם הביטוי מבטא רגש חיובי או שהוא ערך המקרב אותם לקהילה, הם מסמנים חץ בצבע אחד לכיוון הכרטיסייה. אם הביטוי מבטא רגש שלילי או משהו המרחיק אותם מהקהילה, אם מסמנים חץ בצבע אחר בכיוון היוצא החוצה מהכרטיסייה. ככל שהגורם משמעותי יותר (בכל אחד משני הכיוונים) כך החץ צריך להיות גדול יותר.
  2. לאחר שסיימו את ציור החיצים, המשתתפים מתחלקים לזוגות ומשווים את התרשימים שלהם. כמה מהגורמים מופיעים בתרשימים של שני המשתתפים? האם ישנם גורמים שהם חיוביים עבור משתתף אחד אך שליליים עבור השני? כאן המשתתפים משוחחים על הגורמים השונים. אילו גורמים חזקים יותר, החיוביים או השליליים? אילו גורמים הם שליליים, אם בכלל?
  3. בחזרה לעבודה קבוצתית- התלמידים יוצרים דיון ואוספים רשימה של כל הגורמים שעלו בעבודה האישית ובזוגות. יוצרים שתי רשימות, אחת לגורמים השליליים ואחת לחיוביים.
  4. חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות, כשכל קבוצה מנסה לסכם את תחושות הכיתה כלפי העם היהודי באופן כללי. כל קבוצה צריכה לנסות להביע תחושות אלה בהצהרה. הצהרה כזו צריכה לכלול מתווה כללי של תחושות הכיתה תוך שהם מסבירים גם עמדות משמעויות של חלקים בכיתה שהיו במיעוט. ההצהרה צריכה לכלול גם הצעות שתעלה הקבוצה הקטנה לשיפור הקהילה היהודית.
  5. לסיכום, כל אחד מהמשתתפים מספר באיזו ערמה הוא שם את הכרטיסייה “יהודי/ה”- משמעותי, די משמעותי או לא משמעותי, ומסביר את עמדתם בנושא.

חזור לראש הדף

היסטוריה קולקטיבית וזיכרון – הגדה

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 2

המטרה

פעילות זו מבקשת מהמשתתפים לסקור נושאי מפתח בהגדה של פסח, והאופן שבו היא מתייחסת לזיכרון קולקטיבי.

חומרים

עותקים של מובאות מההגדה

זמן נדרש

30 – 45  דקות

הנחיות לפעילות

  1. קראו את טקסט מספר 1: היסטוריה קולקטיבית וזיכרון מההגדה.
  2. העלו בפני המשתתפים את הרעיון שההגדה היא כלי חינוכי ופדגוגי מעולה שחובר על ידי הרבנים בימי הביניים על מנת להעלות לדיון מספר מסרים חינוכיים בקרב קהילת היהודים הפזורה בעולם.
  3. חלקו את הקבוצה לקבוצות קטנות ותנו לכל קבוצה כמה דפים מההגדה המקורית (אפשר לתת לכל קבוצה עמודים שונים, או את אותם עמודים לכולם).
  4. בקשו מכל קבוצה קטנה לזהות את המסר החינוכי בעמודים שקיבלו ולהציג אותו לשאר המשתתפים. מה ניסו הרבנים ללמד אותנו דרך האופן שבו ארגנו את ההגדה?

או

  1. לחילופין, ניתן לעשות “תרגיל פאזל” שבו חבר מכל אחת מהקבוצות הקטנות נהיה חבר בקבוצה קטנה אחרת שבה כל חלקי ההגדה מיוצגים.
  2. נסו לזהות- אילו מסרים עיקריים הרבנים ניסו להעביר ומדוע? מה הם אומרים על האופן שבו יהודים אמורים להתייחס לסיפור שלהם? מדוע? מה זה אומר?
  3. כעת הקשיבו לקטע הוידאו הזה, מספר 3, העוסק בזכרון יהודי. בקטע הקצרצר הזה, שאורכו פחות מדקה, אנו שומעים את המחנך היהודי אברהם אינפלד מדבר על החשיבות של זיכרון עבור יהודים. מה התלמידים חושבים על הרעיון ש”אסור שליהודים יהיה אובדן זכרון”?

זיכרון קולקטיבי – מועיל או מכביד?

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

המשתתפים יחקרו את האופן בו זיכרון קולקטיבי יכול לעגן את זהותם כיהודים ועלול (במקביל) להיות עול פוטנציאלי.

חומרים

 

זמן הפעילות

30 דקות

הנחיות לפעילות

  1. הציגו את המובאה מההגדה לכיתה.
  2. דונו במשמעות הקטע, ושאלו למה הרבנים לא הסתפקו בלבקש מאתנו פשוט לזכור את יציאת מצרים? הציעו את האפשרות שלפי הרבנים, הגישה היהודית להיסטוריה שמה את הזיכרון במרכז. שאלו האם הדבר ריאליסטי – באילו דרכים כן ובאילו דרכים לא?
  3. שימו את סרט ההדבקה על הרצפה כשקצה אחד מוגדר כחיובי והשני מוגדר כשלילי, ובקשו מהם להסתדר לאורכו לפיעד כמה הם אוהביםאת גישת הרבנים. בדיון שיתפתח, יתכן שתרצו להביא את הציטוט של ברל כצנלסון על מנת לחזק את הצד השלילי!
  4. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

הפיכת ההיסטוריה היהודית לאישית

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

המשתתפים ישקלו אילו אירועים בהיסטוריה היהודית ראויים שנזכור אותם עם תחושת חשיבות הזהה לזו שבה אנחנו זוכרים את סיפור יציאת מצרים.

חומרים

  • עותקים של מובאה ממהגדה
  • עותקים של ציטוט של כצנלסון
  • נייר
  • עטים/עפרונות

זמן הפעילות

30-45 דקות

הנחיות לפעילות

  1. הציגו את המובאה מההגדה והאופן בו הגישה הרבנית מתומצתת במובאה.
  2. דונו בשאלה כקבוצה: האם הגישה טובה בעיני הקבוצה? מדוע? מדוע לא?
  3. הביאו את הציטוט של ברל כצנלסון על מנת להבהיר חלק מהבעיות שעלולות להתעורר כאשר אנו זוכרים יותר מדי ברמה הלאומית.
  4. תחת ההנחה שאנחנו לא יכולים “לזכור” את כל ההיסטוריה שלנו ולהפנים אותה, בקשו מהקבוצה (ראשית באופן אישי ולאחר מכן בקבוצות קטנות) לבחור שלושה או ארבעה אירועים בהיסטוריה היהודית שעל כל היהודים לזכור ולהפנים.
  5. מדוע חשוב שהאירועים האלו יזכרו ויופנמו, ולא אחרים? כל קבוצה צריכה להסביר ולהצדיק את בחירותיה.
  6. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים שיחלקו שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

זהות יהודית מעבר ליחיד: השקפתו של בובר

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

המשתתפים יחקרו את המקום שממלאת יהדותם במסגרת זהותם וישקלו הן את האופנים בהם היהדות מצויה בתוך תחושת ה”עצמי” והן את האופנים בהם היהדות מרחיקה מעבר לכך.

חומרים

זמן הפעילות

30-40 דקות

הנחיות לפעילות

  1. קראו את הטקסט של בובר.
  2. דונו בשאלות הבאות עם הקבוצה: מה הוא אומר לגבי האופן בו אנו מפתחים זהות? מה ההבדל בין העברת המסר הזה ליהודים הגרים בגולה והעברתו לכל קהל לא-יהודי אחר?
  3. אחת הדרכים לחשוב על הטקסט היא שבובר מבין שליהודים בגולה יש בחירה והם צריכים לעשות אותה באופן מודע. מנקודת המבט הזו, הזהות היהודית צריכה להיבחר כזהות השורשית הדומיננטית. שאלו את הקבוצה איך הם מרגישים בקשר להנחה הזו. האם בחירת הזהות השורשית שלהם צריכה להיות יהודית או אחרת? האם השינויים שחלו בעולם במאה השנים האחרונות מבטלים את רעיונותיו של בובר? באילו דרכים? באילו דרכים לא?
  4. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים שיחלקו שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

יצירת ציר זמן עבור זהותך היהודית

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

המשתתפים יחקרו אירועי מפתח שתרמו לחיבורם (או לניתוקם) מזהותם היהודית.

חומרים

זמן הפעילות

30-40 דקות

הנחיות לפעילות

  1. קראו את הטקסט של בובר.
  2. הניחו לכל משתתף ליצור ציר מודעות יהודית או ציר זמן עבור הזהות שלו. בקשו מכל משתתף לכתוב 5-10 אירועים שהם מזהים שעזרו לחזק או להחליש את המודעות והזהות היהודית שלהם (על מנת ליצור שיחה מעניינת לאחר מכן, אפשר לעודד אותם לחשוב על כמה אירועים שחיזקו את תחושת הזהות שלהם וכמה אירועים שהרחיקו אותם מהיהדות). עוררו אותם עם שאלות כגון: בני כמה הם היו? מה באמת קרה באותו שלב בחייהם? מי היו חבריהם ומעגל ההשפעה שלה?
  3. לאחר שיצרו את ציר הזמן הפרטי שלהם, עליהם לחלוק אותו עם מישהו אחר או עם קבוצה קטנה.
  4. לבסוף כקבוצה, יצרו רשימה של כל השלבים והאירועים השונים שהשפיעו על צירי הזמן של המשתתפים. ראו איזה דפוס מתגלה.
  5. דונו במה שהמשתתפים מרגישים לגבי המודעות היהודית שלהם כרגע והתפקיד שהזהות היהודית שלהם משחקת בחייהם בימים אלה. האם הם שמחים עם המצב של הזהות הזו כרגע? האם זה יותר מדי או מעט מדי בשבילם? אם הם היו רוצים לחזק את הזהות היהודית שלהם, אילו אסטרטגיות הם היו מציעים לעצמם?
  6. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

“היהודים” / יהודה עמיחי

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

המשתתפים ישתמשו בשירה ומטאפורה על מנת להבין את המימדים השונים של המושג “היהודים”.

חומרים

זמן הפעילות

30-60 דקות (תלוי בזמן שיוקדש ליצירת פרוייקט האמנות)

הנחיות לפעילות

  1. קראו את כל השיר “היהודים”, בפרוטרוט.
  2. בקשו מהתלמידים שלכם להתבונן מקרוב במטאפורות שעמיחי משתמש בהן על מנת לתאר את העם היהודי. מה ניתן ללמוד מכך על (הבנתו של עמיחי את) העם היהודי? איזה מין אנשים אנחנו, לפי דעתו? האם בעיני התלמידים שלכם המטאפורות האלו מדויקות? האם הם מתחברים אליהן?
  3. בקשו מהתלמידים שלכם להציע מטאפורות אחרות.
  4. הוציאו חומרי יצירה (טושים, עטים צבעוניים או חומרים אחרים) ובקשו מהתלמידים לצייר את המטאפורות או לכתוב עליהן ביתר פירוט.
  5. צרו מיצג גדול סביב הביטוי “היהודים הם…” והוסיפו את הקטעים שהתלמידים כתבו, שירו של עמיחי, ואת יצירות האומנות שהתלמידים יצרו.
  6. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

פרקטיקות עמיות יהודית משמעותיות

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

המשתתפים ישקלו אילו פעולות אנו מבצעים בחיי היום-יום שיכולות להפוך את ההזדהות עם העם היהודי לפרקטיקה משמעותית.

חומרים

  • לוח מחיק
  • טושים
  • נייר
  • עטים/עפרונות

זמן הפעילות

45-60 דקות

הנחיות לפעילות

  1. כתבו את המשפט “היהודים הם…” על הלוח ובקשו מהקבוצה להציע שמות עצם אפשריים על מנת להשלים את המשפט: “היהודים הם…”. הצעות אפשריות יכולות לכלול מילים כמו: דת, עם, אומה, ציויליזציה, תרבות. אם המילה “עם” אינה ברשימה, הוסיפו אותה.
  2. כעת חלקו את הקבוצה לקבוצות קטנות: תנו לכל קבוצה את כל המילים שהוצעו ובקשו מהם לחשוב על שלוש פעולות מהותיות ההכרחיות על מנת שהקולקטיב יתקיים לפי כל הגדרה. למשל, עבור דת, הצעות יכולות לכלול: התכנסות שגרתית על מנת להתפלל, צום ביום כיפור, בניית סוכה, לבישת תפילין על ידי בנים, שימור מקומות בהם יהודים יכולים ללמוד טקסטים מסורתיים, הכשרת רבנים וכו’. עבור אומה, הצעות יכולות לכלול למידת עברית כשפה יהודית, תמיכה במדינת ישראל, הגנה על זכויות היהודים בכל מדינות העולם, חגיגת חגים יהודיים וכדומה.
  3. הסבירו שהשאלה “מהם היהודים?” קיבלה תשובות רבות, ביחוד לאחר שהיהודים נכנסו לעולם המודרני במהלך שתי המאות האחרונות.
  4. הסבירו שיש הבדלי דעה משמעותיים והציעו את האפשרות שכל אחד רשאי להגיע למסקנות בעצמו. ההגדרה העתיקה ביותר מבין כל אלה וזו שמופיעה לעיתים הקרובות ביותר במקורות יהודיים מסורתיים היא המילה “עם” – העם היהודי. הסבירו שזו המילה שאתם מתכוונים להתרכז בה: מהי המשמעות של להיות חלק מהעם היהודי?
  5. צרו רשימה של כל הפעולות שהם בחרו עבור “עם”. אם היו מתבקשים לבחור רק אחת שהיא מרכזית ביותר לקיומו של העם היהודי, מה הם היו בוחרים? למה?
  6. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

ברית השייכות

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

המשתתפים יהרהרו בתחושת השייכות שלהם לעם היהודי דרך העדשה של רעיון הברית התנכ”י.

חומרים

זמן הפעילות

30-45 דקות

הנחיות לפעילות

  1. בחנו בזהירות את מוטיב הברית בשיר.
  2. דונו בתפקיד ברית המילה כרגע מפתח בהתהוות העם היהודי. מה התמקדותו של עמיחי בביטוי הזה של ברית השייכות מוסיפה לשיר?
  3. דונו ברעיון הברית עם התלמידים שלכם. מהי ברית? כיצד היא שונה מהסכם?
  4. בחנו את המובאה מספר בראשית בו אלוהים כורת ברית עם אברהם. מה אלוהים מבטיח לאברהם, ומה אברהם צריך להבטיח בתמורה? איך התלמידים שלכם מתייחסים לרעיון הזה? האם הם מרגישים חלק מברית עם העם היהודי, ואם כן, איך הם מצטרפים?
  5. לתלמידים מבוגרים יותר, יתכן שתרצו להעלות את השאלה (השנויה במחלוקת) של ברית מילה כמושג. בימינו, ישנם דיונים לגבי ברית מילה, במספר מסגרות. ארצות ורשויות מקומיות מסויימות שוקלות להוציא את ברית המילה מחוץ לחוק, וחלק מההורים מתנגדים לברית מילה, מתוך מחשבה שזהו מעשה “שבטי”. אחרים מחשיבים את ברית המילה כפרקטיקה נורמטיבית בקהילה שלהם (נכון לגבי אורתודוקסים ומסורתיים, וגם לגבי ישראלים חילוניים). שאלו את המשתתפים מה הם חושבים על הפרקטיקה של ברית המילה כסימן לחיבור לשבט. מה עוצמתו של “סימן” כזה עבור ברית או הסכם קדוש? האם יש דרכים אחרות בהן המחויבות הזו לשבט מבוטאת/ צריכה להיות מבוטאת בימינו?
  6. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

בני השבט

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

חקירת המאפיינים המהותיים של הקולקטיב היהודי דרך העדשה של אנתרופולוגים הלומדים שבט. כאשר מסתכלים מן החוץ פנימה, מהם מאפייני הליבה של השבט היהודי? בין כל “תתי-השבטים”, מהם הערכים המשותפים שלנו?

חומרים

  • סרטון וידיאו, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט
  • נייר
  • עטים/עפרונות
  • בלוק פוסטר
  • חומרים לתערוכה

זמן הפעילות

שעה אחת או לאורך מספר מפגשים

הנחיות לפעילות

  1. כתבו את המילה “שבט” על לוח. מה עולה עבור המשתתפים? מהם המאפיינים הראשיים של שבט?
  2. צפו בקטע מהסרט “השבט” (עד 5:06) או בסרט הקצר כולו.
  3. בקשו מהמשתתפים את תגובותיהם הכלליות. מה היה מפתיע, משעשע, או מעורר מחשבה לגבי הקטע / סרט?
  4. בקשו מהמשתתפים להשלים את המשפט “השבט היהודי הוא…”. מהרשימה, ונסו לראות אם מגיח דפוס של ערכים משותפים שמתעלים על “תתי-שבטים” שונים.
  5. לפעילות מורחבת: בקשו מהמשתתפים להפוך לאתנרופולוגים ליום ו”לחקור” את השבט היהודי. אילו היו משקיפים ניטרליים המסתכלים פנימה, מה הם היו מגלים על השבט הזה ומהם הערכים המרכזיים שלו? בחרו חג (כמו שבת, פסח או סוכות) ובקשו מהם לבחון את האופנים בהם היהודים מתכוננים לזמן הקדוש הזה (בבית, בבית הכנסת, במאפיה… היו יצירתיים!). בקשו מהם לפתח שאלות עבור “מודיעי מפתח” לגבי מה הם עושים ומדוע. צלמו תמונות וסרטונים ולאחר מכם הרכיבו ונתחו את כל הנתונים הגולמיים שנאספו לכדי מצגת עבור בית הספר שלהם או הקהילה.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

להיות בני העם שלכם

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

לגרום למשתתפים לשקול את התגובה שלהם למישהו שמגלה שהם יהודיים ומתעמת איתם בנושא.

חומרים

  • סרטון וידיאו, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט
  • חולצות חלקות או כובעים
  • טושים לבדים

זמן הפעילות

45 דקות עד שעה

הנחיות לפעילות

  1. צפו בקליפ מהHebrew Mamita, המכונה גם ונסה הידארי, עד סופו.
  2. בקשו מהמשתתפים לחלוק מה מעורר בהם השראה, מפתיע אותם או גורם להם לחשוב. שאל אותם לגבי מה זה אומר “להיראות יהודי” או “להתנהג בצורה יהודית” במיוחד. האם אמרו להם אי פעם שהם לא נראים או מתנהגים בצורה יהודית?
  3. בקשו מהם לתאר את המצב הזה. האם הוא חיזק את ההחלטה שלהם להזדהות עם הקולקטיב היהודי (כמו במקרה של הידארי?) או שהיה לו אפקט אחר?
  4. הידארי מאשרת שבסוף, כשמישהו אומר “אתה לא נראה כמו, או מתנהג כמו העם שלך. בלתי אפשרי, משום שאתה העם שלך”. בקשו מהמשתתפים להגיב להצהרה הזו. האם הם מסכימים שבכך שהם מתקראים “יהודים” הם מזוהים כחלק מקולקטיב?
  5. “להיות העם שלכם” הוא לא עניין חדש עבור יהודים. בשביל שיחה יותר מורחבת על הנושא ראו את שירו של אמיר גלבוע ונקודות לדיון.
  6. על מנת להביא את הרעיון של “להיות העם שלכם” למיצוי, בקשו מהמשתתפים להכין חולצות או כובעים שמשדרים את הרעיון “אני העם שלי”. זה יכול להיות: “אני העם היהודי”, “אני יהודי”. בקש מהם ללבוש את החולצות/ כובעים האלה לשבוע ולאחר מכן לחזור אליכם על מנת לעבד איך זה הרגיש עבורם לשדר את הזהות היהודית שלהם בכזה אומץ? האם הם הרגישו יותר בנוח לדעת שאחרים בכיתה/ קבוצה שלהם עושים את אותו הדבר?
  7. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים להעלות שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

המשפחה היהודית

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

לגרום למשתתפים לשקול את המטאפורה של “משפחה” כדרך להבין את החיבור שלהם לעם היהודי.

חומרים

  • סרטון וידיאו, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט
  • נייר
  • עטים/ עפרונות צבעוניים
  • טושים

זמן הפעילות

45 דקות עד שעה

הנחיות לפעילות 1

  1. צפו בסרטון
  2. שאלו את המשתתפים לאיזו “הגדרה” של להיות יהודי הם התחברו יותר מכל – דת, תרבות, משפחה?
  3. כעת צפו בקטע של אברהם אינפלד. האם אתם מתחברים עם הרעיון של “משפחה יהודית”?
  4. צרו בית יהודי למשפחה היהודית שלכם. כתבו רשימה של כל הסוגים השונים של יהודים שהם יודעים שנמצאים במשפחה היהודית (יהודים חילונים, יהודים- בודהיסטיים, אתאיסטים, חרדים, קונסרבטיבים, יהודים שמתעניינים בסביבה, יהודים מבחירה וכו’)
  5. כעת בקשו מהמשתתפים לצייר תמונה של בית עם חדרים רבים ושונים (מטבח, סלון, חדרי שינה, עליית גג, מרתף, חצר אחורית וכו’). תחת ההנחה שיהודים הם “משפחה”, ציירו את מערכות היחסים שיש לכם עם כל חברי המשפחה היהודית שלכם בכך שתמקמו אותם בחדרים שונים בבית. תוך כדי שהם עושים זאת עליהם לחשוב על:
    • מה כל אחד מהחדרים מייצג עבורכם?
    • מי נמצא מחוץ לבית ומי נמצא בפנים?
    • מי הם היהודים איתם אתם מתרועעים, איתם אתם אוכלים (שסביר שנמצאים במקומות כמו המטבח והסלון)
    • האם מישהו מבני המשפחה נשלח לעליית הגג או למרתף? למה?
  6. בקשו מהמשתתפים לחלוק את הציורים שלהם אחד עם השני. ברוח ה”השתייכות היהודית הקולקטיבית”, בקשו מהמשתתפים לחלוק אילו בני משפחה הם היו רוצים לקרב קצת לביתם.

הנחיות לפעילות 2

  1. צרו אילן יוחסין. העם היהודי הוא המשפחה המורחבת הגדולה – קחו זמן ללמוד על המשפחה הגרעינית שלכם קודם. מי הם בני המשפחה שלכם מאז ומעולם? מה מאפיין את חייהם היהודיים? (נתינה פילנתרופית? הכנסת אורחים? שמירת שבת? הוקרת התפילה? מעורבות בזכויות אדם?)
  2. בקשו מההורים, הסבים והסבתות למלא את התמונה של מי היו הקרובים שלכם ומה נתן לחייהם היהודיים משמעות.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

משאבים נוספים

תכנית הסיפור המשפחתי של בית התפוצות

חזור לראש הדף

קשרים יהודיים בכל מקום

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

חקירת רגשות החיבור שיהודים ברחבי העולם חשים אחד כלפי השני (דרך שיר קליט!)

חומרים

  • סרטון וידיאו, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט

זמן הפעילות

30 דקות

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים לחלוק סיפור מזמן שבו הם טיילו בחו”ל והתחברו עם היותם יהודים (דרך ביקור באתר יהודי, פגישה עם יהודים אחרים, העובדה שהם חולקים את השפה העברית כשפה משותפת עם יהודי בארץ אחרת או סיפור אחר).
  2. מצאו וצפו בסרטון.
  3. בקשו מהמשתתפים לחלוק את התגובה הכללית שלהם לשיר – האם הם חושבים שהרגשה או חיבור מהסוג הזה הם אמתיים? האם הם מנחמים? או שיש להם תחושה אחרת, של ניתוק?
  4. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

חזור לראש הדף

הקדמה

ברוכים הבאים לארגז הכלים לחינוך לעמיות יהודית, מיזם של המרכז לעמיות יהודית בתמיכת פדרציית ניו יורק.

ארגז הכלים לחינוך לעמיות יהודית הוא משאב מקיף למחנכים ומובילי קהילה שמעוניינים ליצור אצל התלמידים וחברי הקהילה שלהם התמודדות פעילה עם שאלות על השתייכות לקולקטיב היהודי, קהילה גלובלית ואחריות הדדית.

אנחנו מאמינים שהשתייכות לעם עתיק הנמצא בכל רחבי העולם מעניקה ליהודים מכל הרקעים ובכל הגילאים הזדמנות שערכה לא יסולא בפז לחוות את עושרן של הציוויליזציה, ההיסטוריה והתרבות היהודית.

באם אתם מורים או מנהיגי קהילה ואתם מעוניינים לעזור לתלמידים, לחניכים, לחבריכם לעבודה (או אפילו לעצמכם) להרגיש מחוברים יותר לעם היהודי וליצור בהם מוטיבציה לקחת חלק פעיל בעיצוב העתיד של העם היהודי, הגעתם למקום הנכון!

בארגז כלים זה, תמצאו את המשאבים להתמודדות עם השאלות הבאות:

  • מדוע לימוד לעמיות יהודית הוא חשוב ורלוונטי?
  • איך ללמד את התלמידים שלי להרגיש כחלק מהעם היהודי?
  • מה כלול בחינוך לעמיות יהודית?

חזור לראש הדף

שערים

מכיוון שעמיות יהודית הוא מושג רחב הכולל נושאים רבים ושונים, חילקנו אותה לששה שערי ליבה:

כל שער כולל הקדמה, הסבר קונספטואלי, שאלות חינוכיות רלוונטיות, תובנות מהותיות, אסטרטגיות הוראה ועוד. לכל שער מתלווים גם תכניות, משאבים וחומרי למידה. ניתן לבנות תכנית לימודים שלמה סביב השערים, או להתמקד באחד או שניים שיהיו המעניינים ביותר עבור התלמידים שלכם.

תכניות, חומרים והפעלות

ארגז הכלים כולל פעילויות מוכנות, המאורגנות לפי נושאים:

לכל נושא יש לפחות פעילות מקדימה אחת, ומספר פעילויות מבוססות טקסט. ישנם גם חומרים מעולם המדיה (כגון סרטים) וקישורים לחומרים אחרים בתחום. ניתן להשתמש בפעילויות עם קשת רחבה של גילאים ומסגרות. אתם יכולים להשתמש בהן בכדי לבנות תכנית לימודים ארוכה יותר או לבחור את אלה המתאימים לכם.

חשוב לנו לאפשר למחנכים בתחום לתרום את חלקם במערכי שיעור, כך שיתאפשר לנו ליצור מאגר תכניות המונע ומופעל על ידי המשתמשים. לחצו כאן בכדי לשלוח מערך שיעור משלכם.

פרטיקות של עמיות

פרקטיקות העמיות הן סדרה של מתודולוגיות אפקטיביות ליצירת תודעה של עמיות יהודית.

בין אם דרך מסעות, מפגשים בין אישיים, או שימוש במדיה חברתית באופן יעיל – פרקטיקות אלה צריכות להיות חלק מארגז הכלים של המחנך לעמיות. בחלק פרקטיקות העמיות של אתר זה, תמצאו את הפרקטיקות, המשאבים, הקישורים והרעיונות הטובים ביותר, ועוד הרבה יותר מכך.

ספריה דיגיטלית

הספרייה הדיגיטלית היא אוסף מקוון של כתבים על עמיות יהודית.
קיימים שם מאמרים על כל ההיבטים של עמיות יהודית, מהמרכז לחינוך לעמיות יהודית ומקורות נוספים. החומרים כאן יכולים להעשיר כל קורס או פעילות בנושא, ומציעים מגוון של גישות לעמיות יהודית.