הגדרות וגבולות של אחריות

להורדת גירסה ידידותית להדפסה של פעילות מספר 1

המטרה

פעילות זו מציגה את רעיון האחריות ומנסה לשאול שאלות בסיסיות: למה אנו אחראים? האם תחושת האחריות חייבת לכלול מוכנות לפעול על מנת לעזור או להגן על הדבר עליו אנחנו חשים אחראים? האם לרעיון האחריות היהודית יש משמעות עבורכם?

חזור לראש הדף

חומרים

  • עותק של התרשים עם מעגלים קונצנטריים עבור כל משתתף
  • דפי נייר גדולים, או לוח מחיק שעליו ניתן לכתוב את ההגדרות של אחריות

חזור לראש הדף

זמן נדרש

30-40 דקות, כתלות בגודל הקבוצה והזמן שאתם מעוניינים להקדיש לדיון קבוצתי.

חזור לראש הדף

  1. תנו למשתתפים להציע משמעויות למונח “אחריות” בקבוצות קטנות. מהי המשמעות של המילה לדעתם? צרפו את הקבוצות, וראו אם אתם יכולים למצוא הגדרה המקובלת על הקבוצה הגדולה.
  2. בעבודה בקבוצות הקטנות, תנו לכל קבוצה להציע רשימה של עד עשרה דברים עבורם הם מרגישים אחריות. הם יכולים להעלות דברים כמו משפחה, חיות מחמד, לימודים, חברים, חברים לכיתה, קבוצה בתנועת נוער, הסביבה ועוד.
  3. כעת, תנו להם את התרשים הבא ובקשו מכל קבוצה להחליט לאיזו מחמש הקטגוריות מתאימים הדברים שהם הציעו. האם יש עוד קטגוריות שלא הוזכרו? למשל, ברשימה המוצעת לעיל “לימודים” יכנסו לקטגוריה “עצמי”, “חיות מחמד” יכנסו לקטגוריה “עצמי” או “משפחה” (גם “משפחה” תכנס כמובן לקטגוריה זו), חברים, חברים לכיתה וחברים בתנועת הנוער יכנסו ל”קהילה” או לאוכלוסייה בארץ”, ו”סביבה” יכולה להיכנס לקטגוריה של “עולם”.
  4. חברו מחדש את הקבוצות והשוו את התוצאות. אילו מסקנות ניתן להסיק (אם בכלל) לגבי תחושת האחריות שיש לקבוצה לדברים שגדולים יותר מהם? מהי המשמעות של לחוש אחראי על דברים שהם גדולים יותר מכם או מהמשפחה שלכם? האם יכולה להיות לכךמשמעות אמיתית או שאלו רק מילים? האם זוהי אמונה תיאורטית בלבד, תחושה מעורפלת, או שיש לכך השלכות מעשיות? האם באמת יכולים להיות לכם רגשות כלפי קהילה יהודית או עם יהודי, הארץ או העולם? או כל קבוצה גדולה אחרת?

 

  1. חיזרו להגדרה. האם ההגדרה של אחריות שבעברית מקפלת בתוכה את ה”אחר”, כוללת מחויבות או חובה או היבט אחר כלשהו שמראה על צורך לעשות משהו בנוגע לדבר כלפיו אנחנו חשים אחריות? האם אחריות היא משמעותית ללא יסוד העשייה?
  2. דברו על הרעיון היהודי של אחריות. הציגו להם את הביטוי “כל ישראל ערֵבים זה לזה”. האם יש לביטוי משמעות כלשהי עבורם? האם הם יכולים לחוש הזדהות עם הרעיון? מדוע או מדוע לא?

 

חזור לראש הדף

אחריות על מי?

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו? שימו לב שהפעילות הזו קשורה קשר הדוק לשאלות החינוכיות שעלו בחלק של אוניברסאליזם לעומת פרטיקולריזם.

מטרה

  • לשקול מהן האחריויות המיוחדות שיש ליהודים כלפי יהודים אחרים
  • להבין את המתח בין האחריות שלנו כלפי יהודים אחרים לבין האחריות האוניברסאלית שלנו כלפי כלל האנשים בעולם

חזור לראש הדף

משך הפעילות

45 דקות – שעה

חזור לראש הדף

חומרים

  • סרטון, אמצעי הקרנה וחיבור אינטרנט
  • רשימת הצהרות ערך עבור משחק הברומטר
  • טקסט מפעולה צודקת

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים להגיב לסט הבא של שאלות סובבות-ערכים דרך משחק ה”ברומטר”. קצה אחד של החדר מייצג את התשובה “כן” והקצה השני מייצג את התשובה “לא”, וכל מקום בין שתי נקודות הקיצון האלו מייצג עמדה כלשהי באמצע. כאשר אתם מקריאים כל הצהרה, בקשו מהמשתתפים לעמוד במקום כלשהו לאורך הברומטר (המקום בחדר שמשקף את העמדה שלהם בעד או נגד ההצהרה שהוקראה). ברגע שהם ענו על שאלה אחת, בקש ממספר אנשים לחלוק בזריזות אחד השני מדוע הם בחרו לעמוד היכן שבחרו, על מנת לקבל מושג לגבי הדעות השונות בחדר (המשחק הזה עובד היטב אם יש לך מספר הצהרות “חימום” כגון “אני אוהב גלידת שוקולד” או “יום העצמאות הוא החג האהוב עלי” או “להשתזף זה לא כיף”).
  • אני אוהב את המשפחה שלי יותר משאני אוהב אנשים אחרים.
  • אני אעזור לכל מי שיבקש ממני עזרה.
  • אני אוהב לארח אנשים בביתי.
  • אם יהודי צריך מקום ללכת אליו לחג או לארוחת שבת, אני רוצה שיבואו לביתי.
  • אני נהנה לארח רק אנשים שהם חברים שלי.
  • אני חש אחריות לכל האנשים.
  • אני חש אחריות מיוחדת ליהודים אפילו אם אני לא מכיר אותם.
  1. סכם את המשחק בכך שתבקש מהמשתתפים לחלוק במה הם הבחינו, ואם התגובות שלהם להצהרה כלשהי הפתיעה אותם.
  2. צפו בקטע מהסרט הישראלי עטור הפרסים אושפיזין (2004)

בין דקות 30:42-36:50

  1. ערכו דיון סביב שאלות של אחריות כלפי יהודים אחרים דרך הטקסט שהופק על ידי הילל ופנים.
    במהלך הדיון, בקשו מהמשתתפים לחשוב במיוחד על השאלות – מי אנו מגדירים כאחינו, ומה זה אומר שאנו אחראים עליהם?
  2. סכמו את הפעילות ובקשו מהמשתתפים להעלות שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

כל ישראל ערבים זה לזה

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

  • לחשוב על האנשים להם אנו עוזרים, האנשים להם אנו לא עוזרים והסיבה לכך.
  • לשקול כיצד המסורת היהודית של “כל ישראל ערבים זה בזה” עוזרת להמריץ אותנו לעזור ליהודים אחרים שזקוקים לעזרה.

חזור לראש הדף

משך הפעילות

45 דקות – שעה

חזור לראש הדף

חומרים

  • סרטון, אמצעי הקרנה וחיבור אינטרנט
  • עותקים של הסקר

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. הציגו את הקונספט של “אפקט הצופה מהצד” ואת הסרטון.
  2. בקשו מהמשתתפים לשתף את התגובות הכלליות שלהם. מה היה בעיניהם מפתיע או משכנע בסרטון?
  3. כעת הציגו את המושג של “כל ישראל ערבים זה בזה”.
    המושג נראה לראשונה בתלמוד (שבועות ל”ט, א’) ומתורגם כ”כל ישראל אחראים זה לזה”. בהקשר המקורי המשמעות נוגעת לאחריות שיש ליהודי לעזור ליהודי אחר להימנע מחטא. הבנה יותר כללית של המושג שוכנת בבסיס של האחריות הקיבוצית היהודית. כל יהודי צריך להבטיח את רווחתו של כל יהודי אחר (ולהיפך).
  4. תנו למשתתפים סקר בן עמוד אחד בו עליהם לענות על השאלות הבאות. אל תיתנו להם זמן רב מדי לענות, עליהם לדווח על סמך תחושות הבטן שלהם.
    • כשאני רואה מישהו מקבץ נדבות ברחוב, אני מרגיש…
    • אם זר שדומה לי מבקש ממני עזרה ברחוב, אני…
    • כשאני שומע/ת על אסון שקרה הרחק מהבית, מה שאני עושה זה…
    • כשאני נותן/ת צדקה, האנשים הראשונים שאני חושב/ת לעזור להם הם…
    • כשמישהו מהמשפחה שלי צריך עזרה אני…
    • כשאני צריך עזרה, האדם הראשון שאני מבקש ממנו הוא…
    • בפעם האחרונה שנזקקתי לאיזשהו סוג של עזרה (כלכלית או אחרת) מה שעשיתי היה…
    • כשאני שומע את הביטוי “כל ישראל ערבים זה בזה” אני מרגיש…
  5. בקשו מהם לבחור שותף/ה ללימוד (נקרא גם “חברותא”) או פשוט לפנות לאדם שיושב לידם ולשתף את תשובותיהם. מה הפתיע אותם לגבי מה שהם או החברותא שלהם כתבו? האם המושג “כל ישראל ערבים זה בזה” רלוונטי עבור כל אחד מהם? למה? למה לא?
  6. סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים שיחלקו שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

התנועה לשחרור יהדות ברית המועצות

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

ללמוד עוד על התנועה לשחרור יהדות ברית המועצות, התנועה לזכויות אדם האפקטיבית ביותר בהיסטוריה היהודית בת זמננו, וללקט שיעורים לגבי הכוח של סולידריות יהודית.

חזור לראש הדף

משך הפעילות

שעה (או לאורך מספר מפגשים)

חזור לראש הדף

חומרים

  • סרטון, אמצעי הקרנה וחיבור לאינטרנט
  • חומר לפרויקט מחקר
  • מובאה מירחון תכלת

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. צפו בסרטון שהופק על ידי “חופש 25”, ארגון שמטרתו ללמד על מאמציה של הקהילה היהודית האמריקאית לשחרר את יהודי ברית המועצות.
    עבור הבנה יותר מעמיקה של התנועה בת 30 השנים לשחרור יהדות ברית המועצות, צפה בסרט רפוסניק.
  2. חשבו על השאלות:מה הניע את יהדות אמריקה להפוך להיות מעורבים בתנועה כדי לעזור לאנשים שחיו בקצה השני של העולם, מאחורי מסך הברזל?אם היית שם, מה הניע אותך? אם לא היית שם, איך הוריך או סביך וסבותיך היו עונים על השאלה הזאת?
  3. שקלו להרחיב את הפעילות הזאת על מנת שתכלול פרויקט מחקר. בקשו מהמשתתפים לראיין הורים או חברים אחרים שהיו מעורבים במאבק לשחרור יהדות ברית המועצות. מה הם זוכרים? מדוע הם נהיו מעורבים? אילו לקחים הם לקחו עימם? ראיינו רפוסניקים שחיים בקהילה שלכם. מה הם זוכרים מברית המועצות לשעבר ומהתהליך שאפשר הגירה חופשית משם? איך השפיע עליהם הידע שיהודים מרחבי העולם נלחמים עבור שחרורם? צרו שאלות משל עצמכם והציגו את ממצאיכם לקבוצה.
  4. הכניסו את החיבור הבא מאת יוסי קליין הלוי על מנת להרחיב את השיחה:

לפני ארבעים שנה, באביב 1964, הופיע בקמפוס של ‘ישיבה יוניברסיטי’ במנהטן גבר מרשים בסוף שנות השלושים לחייו — גבוה, בעל זקנקן מחודד, מבטא בריטי וכובע פרווה רוסי — והחל מתדפק על דלתות חדרי המעונות. במשך שבועות רבים עבר מחדר לחדר וניסה לגייס תמיכה למען מטרה שאך מעטים שמעו עליה באותה תקופה: שחרור יהודי ברית–המועצות.

 

האיש, יעקב בירנבאום, הגיע לניו יורק שנה קודם לכן ממנצ’סטר שבאנגליה, כדי לשכנע את יהודי ארצות–הברית להתקומם נגד מה שכינה “הג’נוסייד הרוחני” שבוצע ביהדות ברית–המועצות. רק ליהודי ארצות–הברית, התעקש, היו המשאבים והקשרים המתאימים כדי להשפיע בנושא. ברית–המועצות איננה אדישה לדעת הקהל העולמית, אמר לכל מי שהסכים לשמוע. עם קץ משטרו הבלתי רציונלי של סטאלין, אפשר היה לצפות שהסובייטים יזדקקו יותר ויותר לעזרת ארצות–הברית — אם מתוך חשש מפני עלייתה של סין ואם מתוך הצורך הנואש בסיוע טכנולוגי ומסחרי לכלכלתם השוקעת — דבר שיגדיל את פגיעותו של הקרמלין ללחצים כלכליים. אם יפעלו בנחישות מספקת, יוכלו יהודי אמריקה לכפות על ברית–המועצות ויתורים שימנעו את כיליונה התרבותי והדתי של היהדות הסובייטית. היהודים, אמר בירנבאום, צריכים להתחיל לזעוק געוואלד.

 

ההיסטוריונים יתווכחו מן הסתם בנוגע לתפקיד שמילאה יהדות ארצות–הברית בהבטחת שחרורם של מעל מיליון יהודים מברית–המועצות. ויחד עם זאת, התנועה העממית שנוסדה באמריקה בתחילת שנות השישים כבר הכילה בתוכה, בזעיר אנפין, את כל מאפייניה המרכזיים של המערכה שהייתה עתידה להקיף, ברבות הימים, את הזירה הבינלאומית.

 

ברם, מעטים בלבד יודעים שאותה תנועה אמריקנית חבה כמעט את כל חזונה הפוליטי ודרכה האסטרטגית לאדם אחד. הרעיון של התמודדות עם הסובייטים באמצעות מחאה עזה מן הסוג שאפיין את מאבקה של התנועה לזכויות האזרח למען השחורים בארצות–הברית; ההתעקשות שרק הגירה המונית של יהודי ברית–המועצות, ולא הקלה במגבלות שהוטלו עליהם, תביא לפתרון מצוקתם; האמונה בהפעלת לחץ על הממשל בוושינגטון כדי שיציב את נושא יהדות ברית–המועצות בין העניינים הראשונים שעל סדר יומו; התמקדות המערכה הציבורית במצוקתם של מסורבי העלייה — כל אלה היו פרי יזמתו של יעקב בירנבאום כבר בשנותיה הראשונות של התנועה. את כל הרעיונות הללו יישם לראשונה ארגונו דל התקציב ‘מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית–המועצות’, אשר סחף אחריו בשנות השישים את כל התנועה האמריקנית לשחרור יהודי ברית–המועצות.

 

ברי אפוא מדוע כינה ההיסטוריון מרטין גילברט את בירנבאום “אבי התנועה למען יהודי ברית–המועצות”. באותה נימה אמר גם ריצ’רד מאס, היושב ראש הראשון של הוועידה הארצית למען יהדות ברית–המועצות, כי בירנבאום היה “המצפון שפעם למען יהודי ברית–המועצות”, והוסיף שארגונו “הקדים בדרך כלל בכמה צעדים את הארגונים האחרים” של היהדות המאורגנת באמריקה, בכל הנוגע להבנת טבעו של המאבק.

 

אבל מעבר לתרומתה לשחרור יהדות ברית–המועצות, לתנועה שייסד בירנבאום הייתה גם השפעה עמוקה על יהודי ארצות–הברית, שרכשו בהשראתה ביטחון עצמי רב יותר ומידה לא–מועטה של ניסיון פוליטי. עד לאמצע שנות השישים חששו היהודים האמריקנים מפעילות פומבית למען מטרות יהודיות, מכיוון שלא רצו לעורר את השד האנטישמי מרבצו ולסכן את הדרכים שסללו אל לב החברה האמריקנית. אך בדור האחרון הפך כבר האקטיביזם היהודי לדגל שהקהילה נושאת בגאון, והיא אינה מהססת עוד לקבל על עצמה אחריות רבה יותר לגורל היהודים בעולם כולו, כפי שמלמדים מאבקה הנחרץ באנטישמיות, מעורבותה במערכה להצלת יהודי אתיופיה בשנות השמונים ופעילותה הציבורית במסגרת קבוצות שדולה כדוגמת איפא”ק. לאקטיביזם ציבורי בהיקף כזה לא היה תקדים בתולדות יהדות התפוצות, ובמידה רבה יש לזקוף אותו לזכות התנועה למען יהדות ברית–המועצות; זו הכשירה דור שלם של יהודים אמריקנים צעירים להאמין שאין להם סיבה לחשוש מפני התמודדות עם כל איום שהוא על החיים היהודיים ועל הזיכרון היהודי.

 

וכל זה החל, במידה רבה, באיש אחד שהתדפק על דלתותיהם של סטודנטים.

 

יוסי קליין הלוי, תכלת (אביב 2004)

 

סכמו את השיחה עם ציטוט ממלקום הונליין מהסרטון “ליהודים יש דרך מעניינת להסתכל על ההיסטוריה היהודית, אנו מסתכלים אחורה על מנת להסתכל קדימה”. אילו שיעורים ניתן ללמוד היום מהמאבק לשחרור יהדות ברית המועצות? מהם הנושאים שסביבם אנו (כיחידים או כקולקטיב)נזעק גוועלד?

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?

לקחת יוזמה

לפני שמתחילים

עברו על רשימת התובנות המהותיות, איזו מהן תרצו להדגיש במהלך פעילות זו?

מטרה

“להיכנס” לתוך סיפור יציאת מצריים ולהבין מה מניע ומה מעכב אותנו מליזום עזרה ליהודים נזקקים אחרים.

חזור לראש הדף

משך הפעילות

30-45 דקות

חזור לראש הדף

חומרים

  • שמות י”ד: י’-ט”ו
  • עותקים של המדרש
  • סרטון, חיבור לאינטרנט ואמצעי הקרנה

חזור לראש הדף

הנחיות לפעילות

  1. בקשו מהמשתתפים לחשוב על זמן שבו הם יצאו מגדרם על מנת לעזור למישהו שהיה צריך עזרה, במיוחד כשזה לא היה הדבר הפופולרי לעשות.
  2. הציגו להם את הדמות מסיפור יציאת מצרים, נחשון בן עמינדב, אשר לפי המדרש עזר להציל את בני-ישראל מצבאו של פרעה- בכך שלקח את הצעדים הראשונים לתוך ים סוף, ועודד את  שאר העם לבוא בעקבותיו באמצעות פעולותיו. כדי לקבל הקשר, קראו מה לחב”ד יש לומר על הנושא.
  3. כעת צפו בסרטון.
  4. צרו “ביבליודרמה” קצרה, בה אתם “נכנסים” לסיפור המדרש. לרקע נוסף על ביבליודרמה קרא את זה.
  5. התחילו את הביבליודרמה בכך שתקראו את הטקסט מהמדרש:

“כיון שעמדו שבטים לים, זה אומר: אין אני יורד תחלה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחלה לים, שנאמר:סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל – מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים…”

תלמוד (בבלי, סוטה ל”ו), מכילתא (פרשת בשלח)

 

  1. בחר נקודות שונות לעצור ולשאול את המשתתפים שאלות. לדוגמה, לאחר שתקראו את השורה הראשונה, פנו למישהו ואמרו “עברי – למה שלא תלך לים, ממה אתה מפחד? אתה לא מאמין שאלוהים יגן עליך?”. קראו עוד קצת ואז פנו למישהו אחר ואמרו “משה, אמור לי על מה אתה מתווכח עם אלוהים?”. אתם יכולים אפילו לפנות למישהו ולבקש מהם לתת קול לגלים או לעצם דומם אחר, “גלים – מה אתם חושבים על הנחשון הזה?” או “האם הרגשת את הגלים האחרים רועדים סביבך או שחשבת שזה סתם עוד יום בים?”. תיהנו מהעניין!
  2. לפעילות מורחבת יותר, ניתן ליישם את אותה מתודולוגיה ולהתחיל עם הסיפור משמות י”ד י’-ט”ו ולאחר מכן לקרוא את המדרש.

(שימו לב: הסיפור של נחשון לא מופיע בתורה, אבל מתווסף אחרי זה על מנת להשלים את הסיפור על יד הרבנים שכתבו את המדרש).

סכמו את הדיון ובקשו מהמשתתפים לחלוק שאלה או רעיון שהם לוקחים עמם.

חזור לראש הדף

הערה למנחים

האם התובנות המהותיות שחתרתם ללמד הגיחו במהלך הפעילות?